י.מ.מ.י השקעות ונכסים בע"מ נ' דרימר ואח'

החלטה

1.לפני בקשתם של הנתבעים 1-2 לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית בטענה כי הסמכות העניינית לדון בתביעה דנא נתונה לבית הדין האזורי לעבודה.

התובעת מתנגדת לבקשה ולטענתה נתונה לבית משפט זה הסמכות העניינית לדון בתביעתה.

2.כפי שנרשם בכתב התביעה ,התביעה יסודה בטענת התובעת, כי הנתבעים הפרו הסכם עם התובעת ועקב הפרתו של ההסכם דורשת התובעת לחייב את הנתבעים בפיצויים. יצוין כי כתב התביעה מתייחס להפרת ההסכם על ידי הנתבעים 1-4 ולא רק על ידי הנתבעים 1-2 אשר חתמו על ההסכם.

3. הנתבעים 1-2 טוענים כי לשונו של ההסכם שנחתם בין הצדדים ברורה ומלמדת על כך כי כוונת הצדדים הייתה להתקשר ביחסי עבודה במסגרת יחסי עובד ומעביד.

מנגד טוענת התובעת כי אומנם בין הצדדים היה הסכם עבודה אך לא יחסי עובד- מעביד.

4.סעיף 24 (א) (1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969 (להלן: "החוק"), קובע את סמכותו הייחודית של בית הדין האזורי לעבודה לדון "בתובענות בין עובד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד" . קרי, עצם הסמכות להכריע האם מדובר ביחסי עובד ומעביד נתונה לבית הדין האזורי לעבודה ודי בכך כי עצם קיומם של יחסי עובד ומעביד שנויה במחלוקת על מנת להקים את סמכותו העניינית של בית הדין האזורי לעבודה.

5.יתרה מכך, על פי סעיף 24 (א) ( 1 א) לחוק, משתרעת סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה גם על שלב המו"מ לכריתת ההסכם וגם על מחלוקת שעילתה בהסכם שהיה אמור להכרת בין עובד ומעביד.

6.התובעת טוענת להפרת התחייבויות הנתבעים כלפי התובעת על פי ההסכם והתנהלות הנתבעים בחוסר תום לב במשא ומתן (כך לטענת התובעת) בזמנים שקדמו לחתימת ההסכם.

6.הנתבעים טוענים כאמור ,כי הצדדים הסכימו על מערכת יחסים של עובד מעביד. לתמיכה בטענתם מפנים הנתבעים 1-2 ל סעיף 12 לכתב התביעה בו נקטה התובעת בלשון: ביום 17.8.10 החליטו הצדדים להעלות על הכתב את הסכם העבודה ביניהם.

זאת ועוד לטענת הנתבעים 1-2 , גם לשונו של ההסכם מעידה כי כוונת הצדדים היתה להתקשר ביחסי עובד ומעביד . הנתבעים מפנים לכותרת ההסכם "הסכם עבודה בין..." , ולכך כי סוכם כי התמורה תשולם במשכורת חודשית בכל 10 לחודש בתלוש משכורת.

7. לאור האמור ולאור כך, כי טענת הנתבעים 1-2 נתמכת על פניה על מסמך שניסחה התובעת, (כך לטענת הנתבעים 1-2 שלא נסתרה ע"י התובעת) ,המסקנה היא כי הסמכות העניינית לדון בתביעה מצויה בסמכותו של בית הדין לעבודה בו גם יתבררו טענותיה הנגדיות של התובעת.

8. התביעה תמחק, התובעת רשאית להגיש את תביעתה בבית הדין האזורי לעבודה.

בנסיבות העניין לא מצאתי כי יש לפסוק הוצאות .

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"א, 22 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: