י.ל. קרנליאן ניהול פרויקטים בע"מ נ' סויסה

החלטה

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום ברמלה מיום 25.02.13 (כב' הרשמת הבכירה צ. גרדשטיין- פפקין), אשר חייבה את המבקשת בהפקדת ערובה להוצאות בסך 7,000 ₪, להבטחת הוצאות המשיבה בגין תביעה שכנגד שהוגשה ע"י המבקשת כנגד המשיבה ע"ס 200,000 ₪, בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות.

לטענת המבקשת, לא התקיימו התנאים האמורים בחוק מאחר ונסיבות העניין אינן מצדיקות חיוב המבקשת בהפקדת ערובה להוצאות, וכי יש למבקשת יכולת לשלם את ההוצאות ככל שיפסקו נגדה. המבקשת מטעימה וטוענת כי ממילא, הטענות המפורטות בכתב התביעה שכנגד הועלו במסגרת כתב ההגנה כנגד התביעה הראשונית שהגישה נגדה המשיבה, ובנסיבות אלה אין צורך בהפקדת ערובה להוצאות, שהרי "אם תדחינה טענותיה אלה, היא תידרש לשלם למשיבה הוצאות בגין התביעה הראשית" (סע' 10ג לבר"ע).

דין הבקשה להידחות ללא צורך בתגובת הצד שכנגד.

הכלל הוא, כפי שנקבע בסע' 353א לחוק, כי כאשר מוגשת תביעה על ידי חברה בע"מ, רשאי ביהמ"ש להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת להוצאות הנתבע.

כפי שנקבע בפסיקה (רע"א 10905/07 נאות אואזיס נ' מרדכי (מוטי) זיסר) קיימות שתי דרכים חלופיות לסתירת החזקה לפיה חברה בע"מ מחוייבת להפקיד ערובה להוצאות.

ביהמ"ש קמא דן בסוגייה ובחן האם יש מקום בנסיבות העניין לפטור את המבקשת מהפקדת הערובה בהתאם לתנאים שנקבעו בפסיקה, והגיע למסקנה כי אין מקום לפטור הנ"ל בהחלטה מנומקת היטב שאין להתערב בה.

לא מצאתי כל אסמכתא לטענת המבקשת כי אין דין תובעת בתביעה ראשונית כתובעת בתביעה שכנגד, ובוודאי שלא נמצאה אסמכתא לכך שהנטל להראות כי אין לחייב את החברה בהפקדת ערובה מתהפך מקום שבו התביעה שהגישה הינה תביעה שכנגד.

גם לא מצאתי ממש באבחנה הנעשית ע"י המבקשת, לאמור כי אם תפסיד בתביעה הראשונית ממילא תאלץ לשאת בהוצאות וע"כ אין לחייבה בהפקדת ערובה להוצאות במסגרת התביעה שכנגד. הדעת נותנת כי בגין כל הפסד, בין בתביעה הראשונית ובין בתביעה שכנגד, יפסק חיוב בהוצאות.

כמו"כ לא מצאתי ממש בטענה כי המבקשת נגררה לבית המשפט בעל כורחה. עצם העובדה שהמבקשת נתבעה אינה בה כדי בהכרח כדי לאלץ את המבקשת להגיש תביעה שכנגד, ועל כן אין שוני עקרוני בין סוגי התביעות השונים.

גם באשר לסכום החיוב, סך 7,0100 ₪, שהם סכום פחות מ-10% מסכום התביעה, לא מצאתי מקום להתערב. סביר להניח כי אם תידחה התביעה שכנגד יפסק סכום דומה ואף גבוה מכך. סכום זה יש להבטיח בהפקדת ערובה.

המסקנה היא כי החלטת בימ"ש קמא מנומקת היטב ואין להתערב בה.

הבקשה נדחית.

משלא התבקשה תגובת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' אייר תשע"ג, 14 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: