י. בשם היורשים ואח' נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות

פתח דבר

1. תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף. עילת התביעה - רשלנות רפואית.

    

   המנוחה ל. כ. י. ז"ל (להלן – המנוחה) אושפזה בבית החולים וולפסון בחולון עקב מחלת חום וזיהום חריף בדרכי השתן. ביום הרביעי לאשפוזה נמצאה המנוחה במיטתה כשהיא ללא נשימה, ללא דופק וללא לחץ דם (להלן – האירוע). המנוחה עברה החייאה בעזרת מכות חשמל, עיסוי לב ותרופות שונות, שלאחריה חזר לבה לפעום. בהמשך חזרה המנוחה לנשום באופן ספונטני. עם זאת, למנוחה נגרם נזק נוירולוגי בלתי הפיך כתוצאה מאי אספקת חמצן למוח והיא נותרה בתרדמת, עד פטירתה מן העולם כשנתיים וחצי לאחר האירוע.

    

   האם האירוע נגרם כתוצאה מטיפול רשלני של צוות בית החולים? – שאלה זו היא השאלה המרכזית העומדת לדיון בתיק זה. שאלה משנית היא, מה הנזק שנגרם לתובעת וליורשיה כתוצאה מאותו אירוע.

    

   העובדות הצריכות לעניין

2. המנוחה הייתה כבת 77 שנים במועד האירוע מושא התביעה.

   התובעים הם 4 ילדיה ויורשיה של המנוחה לפי צו ירושה מיום 1/1/2012 (נספח 1 לכתב התביעה).

   הנתבעת – מדינת ישראל – היא הבעלים של בית החולים וולפסון בחולון.

   הנתונית הרפואיים דלקמן, לקוחים מתוך מכתבי קבלה וסיכום של בית החולים וולפסון. (עמ' 1 – 30 לתיק המוצגים של התובעים).

3. ביום 9/4/20109 בסמוך לשעה 21:00 – מוצאי חג ראשון של פסח – התקבלה המנוחה בחדר מיון פנימי של בית החולים וולפסון, כשהיא מתלוננת על עליית חום וכאבים במתן שתן. כשעתיים מאוחר יותר התקבלה המנוחה לאשפוז במחלקה פנימית ב' המנוהלת על ידי ד"ר הדי אורבך. בקבלתה למחלקה הייתה המנוחה יציבה המודינמית ונשימתית. חום – 39.0 מעלות. אק"ג – פרפור פרוזדורים עם תגובה חדרית 110 לדקה. בגלל הזיהום בדרכי השתן טופלה המנוחה בזינצף ובציפרוקסין (להלן – ציפרו'). את הציפרו' נטלה המנוחה דרך הפה במינון של 500 מ"ג פעמיים ביום.