טרוגמן נ' מדינת ישראל

פסק דין

בימ"ש לתעבורה בת"א-יפו [כב' השופטת נ. פראג-לבוא], לאחר שמיעת ראיות, הרשיע את המערער בעבירת מהירות, 75 קמ"ש במקום 50 בחוצות העיר ת"א.

אזכיר, שעסקינן בברירת משפט, המערער בחר לנצל את זכותו שישמעו ראיות, אלה אכן הושמעו ובית משפט קמא בפירוש קבע קביעות עובדה וממצאי מהימנות, על פיהן הוא מעדיף את עדותה של עורכת הדו"ח, רס"ר ורד שרית, על עדות המערער, ולפיה בהפעילה את מכשיר הממל"ז, במקרה זה הפעילה אותו נכון, הפעילה אותו כלפי רכבו של המערער, למרות שכתבה בדו"ח ת/4 כי בדקה ומצאה כי התמרור מוצב כהלכה, השתכנע בית משפט קמא לדבריה בבית המשפט שהתכוונה ללשון רבים והרשיע את המערער.

באותה הכרעת דין גם בית משפט קמא קבע שאין הוא יכול לקבל את עדותו של המערער, בין היתר משום דבריו הספונטאניים לעורכת הדו"ח: "לא ראיתי את המהירות וזה רכב שהוא חדש לי..."

הערעור הוא על הכרעת הדין בלבד והטענות העיקריות שבו הינן שבית משפט קמא לא היה צריך לקבוע בנסיבות שהשוטרת ורד שרית, בכתבה בדו"ח שהיה תמרור אחד התכוונה, כפי שטענה בעדותה, שהיה תמרור שהוצב כדין, כלומר שני תמרורים באופן פיזי.

טענה שנייה שיש מחדל חקירתי חמור בכך שלא נרשם דו"ח ולא צורפה כעדה שוטרת נוספת שהייתה עסוקה באותה תקופה ובאותו מעמד, בשם מיטל לוי, עובדה המצדיקה כשלעצמה זיכוי המערער, כשהמשטרה לא נענתה למכתבו מבעוד מועד, לתת את פרטיה של שוטרת זו.

יצוין עתה, שבשלב המענה לכתב האישום, המערער טען שאין הוא מודה במהירות וטען בהיעדר כיול המכשיר כי אך בערעורו זנח טענה זו, אולם בצפותו את פסק הדין בעניין דרזין שניתן אחרי כתיבת הודעת הערעור.

אינני יכול לקבל את הערעור, הגם שהנני מסכים עם מקצת הטענות.

בסופו של יום, בפירוש במקרה זה, בית משפט קמא עשה הכרעות של קביעות מהימנות ברורות. בית המשפט האמין לשוטרת שרשמה את הדו"ח, כי למרות שכתבה בדו"ח שהתמרור הוצב כהלכה [התמרור ב' 24] בכניסה לעיר, היא כתבה כך על דרך השגרה כשהיא מתכוונת להצבת שני תמרורים כנדרש כדין מבחינה פיזית.

בית משפט קמא גם הסביר מדוע בנסיבות מקרה זה אי-ציון זה של השוטרת הנוספת באותו מעמד בדו"ח, השוטרת מיטל לוי, אין לו משקל משמעותי להכרעת הדין, בהינתן שאותה שוטרת לא נתנה חלק באכיפה במקרה הספציפי של המערער.

ההלכה היא, כידוע, ראה למשל ע"פ 6921/09, פלוני נ' מדינת ישראל [תק-על 2010 (3), 3418], שאין ערכאת הערעור מתערבת בממצאי מהימנות וקביעות עובדה של הערכאה הדיונית, כך במקרה זה, אין הצדקה להתערב באותן קביעות, השאלה איננה אם המותב הנוכחי, לו היה שומע את העדים היה מגיע לתוצאה אחרת, אלא עסקינן בהליך ערעורי שתפקידו לבחון האם טעה בית משפט קמא טעות המצדיקה התערבות בקביעותיו שלו.

אין מקום להתערבות והערעור נדחה.

ניתנה והודעה היום כ"ב תמוז תשע"ב, 12/07/2012 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: