טענות כנגד תקפותו של צו קיום צוואה

השופט י' טירקל:

רקע

1. המנוח נסים אלבז ז"ל )להלן - "המנוח"( נפטר ביום 27.11.90 והשאיר אחריו שתי
צוואות: האחת, צוואה בעדים, מודפסת, שנערכה על ידי עורך דין ביום 5.11.90 )להלן -
"הצוואה הראשונה"(; והשניה, צוואה בעדים אף היא, שנכתבה בכתב ידו של אחד מאחי המנוח
ביום 21.11.90 )להלן - "הצוואה השניה"(. בשנת 1990 הגישה המערערת מס' 1, אלמנתו של
המנוח )להלן - "האלמנה"(, לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בקשה לצו ירושה בתיק ת"ע
8011/90. אמו של המנוח - שהמשיבים מס' 4- 1 הם יורשיה - )להלן - "האם"(, הגישה כתב
התנגדות לבקשה ובגדרו ביקשה לקיים את הצוואה השניה )להלן - "כתב ההתנגדות"(. כנגד
כתב ההתנגדות הגישה האלמנה "כתב תשובה להתנגדות לצו ירושה והתנגדות לבקשה לצו קיום
צוואה" )להלן - "כתב התשובה"(. ביום 23.12.90 נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו צו
מניעה זמני האוסר לבצע דיספוזיציה בנכסי עזבונו של המנוח עד לבירור המחלוקות בין
האלמנה והאם וכן מינה מנהלי עזבון זמניים. ביום 17.6.98 הגישה האם לבית המשפט