טענות בדבר אי חוקיות והסכם למראית עין בעניין הסכם חלוקת עזבון

1. התובע [להלן: "א."], הנתבעת 1 [להלן: "ס."], והנתבע 2 [להלן: "ג."] הינם אחים [להלן: "הילדים" או " האחים"].

ב-19.12.67 האב הלך לבית עולמו, ואת עזבונו יירשו האלמנה והילדים. כל אחד מהיורשים ירש 1/4 מהזכויות [ראו צו ירושה – נספח ב' לכתב התביעה].  ב-6.11.06 האם הלכה לבית עולמה ואת עיזבונה ירשו הילדים בחלקים שווים [ראו צו קיום צוואה נספח ג' לתובענה]. בצוואת האם מ-26.7.84 שקוימה היתה התייחסות רק לדירה ברמת אביב בתל אביב, אולם גם אם היה מוצא צו קיום צוואה וצו ירושה [צו ירושה לעניין הזכויות בדירה בנווה שרת תל אביב] החלוקה לא הייתה משתנה, ויורשיה היו שלושת ילדיה בחלקים שווים.  

עיקר נכסי ההורים המנוחים היו: [א] דירת המגורים של ההורים ברח' *** 9 ת"א [להלן: "דירת רמת אביב"]. הדירה הייתה בבעלות ההורים המנוחים בחלקים שווים. לאחר פטירת האב התגוררה האם בדירה עד למועד פטירתה. [ב] מחצית זכויות בדירה ברח' XXXXXX נווה שרת ת"א הידועה [להלן: "דירת נווה שרת"] – בבעלות האם. המחצית השנייה של הזכויות הייתה בבעלות הבן א.. הדירה נרכשה ע"י האם וא. בחלקים שווים, וניה גם משכנתא ע"י האם וא. לצורך הרכישה. בדירה התגורר הבן א. נכון למועד פטירת האם.

ראו הסכמת הצדדים לעניין הזכויות בדירה ברמת אביב בעמ' 5 לפרוטוקול שורות 18-19, ולעניין הזכויות בדירת נווה שרת בעמ' 6 לפרוטוקול שורות 18-28.   

2. במאי 07', לאחר פטירת ההורים המנוחים, ערכו האחים הסכם חלוקת עיזבון [להלן: "הסכם חלוקת העיזבון"]. ס. הודתה בסעיף 7 לכתב ההגנה שחתמה על הסכם חלוקת העיזבון. הסכם חלוקת העיזבון יכול להיערך גם בהתנהגות, וגם ללא החתימה ניתן לקבוע שס. הצטרפה להסכם בדרך התנהגות, וקיבלה תמורה להעברת זכויותיה לג. בדירת רמת אביב.  

הסכם חלוקת העיזבון התייחס לזכויות שירשו האחים בשתי הדירות מהוריהם המנוחים. ב"כ הנתבעים 1-2 הצהירו בקדם המשפט בעמ' 6 שורות 2-10, שהסכם חלוקת העיזבון התייחס לעיזבונות שני ההורים. ב"כ התובע בסעיף 93 לסיכומיו טען: "אין חולק כי הסכם חלוקת העיזבון מתייחס הן לעיזבון האם והן לעיזבון האב".

עיקרו של הסכם חלוקת העיזבון, הזכויות בדירת רמת אביב תירשמנה בשלמות ע"ש ג., הזכויות בדירת נווה שרת תירשמנה 5/6 ע"ש א. ו-1/6 ע"ש ס., וזאת ללא תמורה נוספת שתשולם בין האחים.

את הסכם חלוקת העיזבון ערך עו"ד, שהינו קרוב משפחה של הילדים. עוה"ד טען שלא היה מודע לתשלום התמורה בחלוקת הדירות. לא הונחה תשתית עובדתית מספקת כדי לקבוע את מעורבותו של עוה"ד או את מודעותו לתשלום תמורה מחוץ לעיזבון במסגרת הסכם חלוקת העיזבון.  

3. א. הגיש תובענה להצהיר על בטלות הסכם חלוקת העיזבון בטענה של הסכם למראית עין ואי חוקיות. א. טען, שחלוקת הזכויות בדירות בהסכם חלוקת העיזבון נעשתה בתמורה כנגד תשלומי איזון ששולמו מחוץ לנכסי העיזבון, וההצהרה שהחלוקה נעשתה ללא תמורה אינה נכונה ונועדה להציג מצג שווא בפני רשויות המס.