טענה לכישלון תמורה בין צדדים קרובים - עילה להתנגדות לבצוע שטר

1.         בפני התנגדות לביצוע שיקים, שהגיש המבקש ביום 28.2.07 (להלן: "הבקשה").

2.         המבקש מתנגד להגשת השיקים לביצוע.

3.         על פי דיני השטרות ודיני ההוצאה לפועל, דינו של שטר,  המוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, כדין פסק דין.  מושך השטר רשאי להגיש בקשה להתנגדות לביצוע השטר והבקשה מועברת לבית המשפט (סעיף 81א ל חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967).

            בשלב זה, הופך ההליך להליך של תביעה בסדר דין מקוצר כאשר ההתנגדות דינה כדין בקשת רשות להתגונן.

             בשלב הראשון, נדונה הבקשה למתן רשות להתגונן.

בשלב זה "די אם הנתבע מראה הגנה לכאורה, אין בודקים בשלב זה כיצד יצליח להוכיח את הגנתו ואין בודקים את טיב ראיותיו".

(א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמוד 310).

בשלב השני, אם התקבלה הבקשה או ההתנגדות וניתנה הרשות להתגונן, עובר ההליך לבירור התביעה לגופה.

מאידך, אם במהלך השלב הראשון, הדיון בבקשה, מתברר כי המבקש אינו זכאי לקבל את הרשות להתגונן ואין הבקשה מראה אפילו "הגנה לכאורה", נדחית בקשתו והברור המשפטי מסתיים.

4.       בשני סוגי מקרים יקבע בית המשפט כי הגנתו של המבקש אינה מעלה אף לא "הגנה לכאורה" והוא לא יקבל את הרשות להתגונן בפני השטר אשר הוגש לביצוע:

המקרה הראשון הוא כאשר מסיבות כאלה או אחרות, מתמוטטות טענות ההגנה של המבקש ומתברר כי אין בהן ממש. כך, כאשר מתברר, בעת החקירה הנגדית כי גרסתו העובדתית אין לה במה להיאחז והגנתו היא "הגנת בדים" (ראה ספרו של זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית , בעמוד 676) .

5.         כמו כן, קיימת אפשרות כי המבקש לא יקבל רשות להתגונן גם כאשר גרסתו לא התמוטטה. כאשר מתברר כי גם אם יוכיח המבקש את טיעוניו שבבקשה אין בכך כדי להקנות לו רשות להתגונן, משום שהנימוקים עליהם מבסס המבקש את בקשתו אינם נכנסים בגדר המקרים המקנים רשות להתגונן מפני השטר.

6.         ולענייננו, כאמור, הוגשו לביצוע 5 שיקים על סכום של 500 ש"ח כל אחד, אשר חוללו ע"י הבנק.

7.         רקע:                                                                                                                                                                                        

בתאריך 12.5.05 התקשרו המבקש וחב' טל-קל אוטומטים בע"מ (להלן: "טל-קל") באמצעות נציג מטעמה, בשם בנימין (להלן: "הנציג"), על ידי טופס הזמנה, לפיו, התחייבה טל-קל לספק ולהתקין בקיוסק של המבקש הממוקם ברחוב ירושלים 13 רעננה, טלפון המופעל באמצעות מטבעות (להלן: "הטלפון").

             האחריות לתפעולו התקין של הטלפון, הוטלה על טל-קל.

             בתמורה להתחייבות זו הועברו לידי הנציג 500 ש"ח במזומן וחמישה שקים על סך 500 ש"ח  כל אחד, אשר הוחתמו בחותמת על ידי הנציג: לפקודת "טל קל אוטומטיים בע"מ או אי.אר.אן. בע"מ".

             לאחר כשבוע בלבד, החלו להתגלות בטלפון תקלות, אשר הקשו על תפעולו התקין.

טענות הצדדים: