טעמים למתן הארכת מועד להגשת ערעור

1. זהו ערעור על החלטתו של כבוד הרשם ע' שחם אשר דחה את בקשתו של המערער להארכת
מועד להגשת ערעור. פסק הדין של בית המשפט המחוזי עליו מבקש המערער להלין ניתן ביום
3.9.2003 והומצא למערער ביום 5.9.2003. ערעורו לבית משפט זה הוגש ביום 18.2.2004
ובקשתו להארכת מועד להגשת ערעור הוגשה ביום 22.2.2004. כבוד הרשם קבע כי על פי דין
היה על המערער להגיש את ערעורו עד ליום 26.1.2004 וכי אין בטענתו של המערער, לפיה
התעכב בשל שהמתין להחלטת בית המשפט שלפירוק בבקשה למינוי בא-כוח לצורך הערעור, כדי
להצדיק את האיחור בהגשתו. גם אם היה צורך להמתין להחלטתו של בית המשפט המחוזי לשם
הגשת הערעור, הוסיף כבוד הרשם, יכול היה המערער להגיש בקשה להארכת מועד עובר למתן
ההחלטה, וממילא, כך נקבע, אין בפי המערער כל הסבר לשלושת השבועות שחלפו מיום שניתנה
החלטת בית המשפט המחוזי )יום 28.1.2004( ועד ליום שהוגש הערעור. לפיכך, קבע כבוד
הרשם כי המערער התרשל ולא נהג בשקידה סבירה בהגשת הערעור לבית משפט זה. עם זאת, בחן
כבוד הרשם את השאלה האם ניתן להאריך למערער את המועד על אף היעדרה של שקידה סבירה.
זאת, מהטעם שהמשיבים ידעו על כוונתו להגיש ערעור מתוך בקשתו למינוי בא-כוח. אלא
שנמצא כי הבקשה למינוי בא-כוח לא הומצאה למשיב 1 וממילא, כך קבע כבוד הרשם, לאור
הזמן הרב שחלף בין החלטת בית המשפט המחוזי בעניין זה לבין הגשת הערעור התגבשו
בינתיים ציפיותיהם של המשיבים כי לא יוגש ערעור. כנגד החלטה הוגש הערעור שבפני.