טמסגן(עציר) נ' משרד הפנים

פסק דין

על-פי הודעת המשיבים, הם מוותרים על זכותם להגיש תשובה לעתירה ומסתפקים בטיעוניהם בתגובה המקדמית ובטיעונים שנשמעו בע"פ.

העותר נכנס לישראל שלא כחוק ופנה מייד למשרדי המשיב להסדיר מעמדו כפליט בישראל.

לעותר לא נערך ראיון עומק, אלר אך ורק ראיון זהיוי ראשוני, שבעקבותיו הוחלט על מעצרו וגירוש מישראל.

הבסיס לקביעה זו היה החשד שהעותר נכנס לישראל בעבר בשם בדוי.

לקביעה זו אין כל קשר לעניין ההכרה בעותר כמי זכאי למעמד של פליט ובכך טעה המשיב.

במהלך הדיון, עמד ב"כ המשיב על טעות זו והביע את הסכמת המדינה לערוך לעותר ראיון עומק תוך 14 יום על מנת שניתן יהיה לבחון את השאלה המהותית האם העותר זכאי למעמד של פליט.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה האם יש להורות על שחרורו של העותר עד לתום בירור עניינו.

בסופו של יום, אני סבור כי יש להורות על שחרורו של העותר, אך לאור החשד שהוא נכנס בעבר לישראל בשם בדוי ולאור הסברי בא-כוחו לעניין זה, יש לקבוע את תנאי השחרור כך ששני האינטרסים המנוגדים – יאוזנו.

לאחר ששקלתי את הדברים אני מורה כדלקמן:

המשיב יערוך ראיון עומק לעותר במסגרת יחידת ה-RSD תוך 14 יום מהיום.

העותר לא יעצר ולא יורחק מישראל עד לחלוף 14 יום מיום מסירת ההחלטה בעניינו לבא-כוחו ואם יערור על החלטה זו – גם לאחר חלוף 14 יום מיום מסירת ההחלטה בערר לידי בא-כוחו.

העותר ישוחרר בתנאים כדלקמן:

1.העותר יפקיד במזומן או בערבות בנקאית סך של 5,000 ₪.

2.העותר ימציא כתב ערבות צד ג' בסך של 10,000 ₪ אשר יחתם על ידי תושב ישראל.

3העותר ימסור כתובת מגורים קבועה ויהיה רשאי לשנותה רק לאחר שיודיע על השינוי למשיב.

4.משרדי ב"כ העותר ישמשו ככתובת לצורך מסירת כתבי טענות והתכתבות עם משרד הפנים.

5.לאור מה שנפסק לאחרונה בבג"צ 6312/10 אינני מעניק לעותר אישור עבודה.

הדיון הקבוע ליום 24.1.11 – מבוטל בזה.

ניתן היום, ט"ו שבט תשע"א, 20 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.