טלמור נ' לופט ואח'

החלטה

ביום 7.4.10 הגיש התובע תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעים לפינויים ולסילוק ידם מדירה שהושכרה להם ברח' חנה רובינא 12 א' בחיפה, הידועה כגוש 10800 חלקה 154 – עפ"י חוזה שכירות שנחתם בין הצדדים ביום 20.8.06.

הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן ובה התנגדו לתביעת התובע וביקשו לקבל את בקשתם, ולאפשר להם להגיש כתב הגנה מסודר.

הבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים, אך ימים ספורים טרם הדיון, שלח ב"כ הנתבעים הודעה לביהמ"ש על כך שהדירה פונתה והסעד הנתבע שוב אינו רלבנטי.

ההודעה לא נתמכה בתצהיר של מי מהנתבעים, אך צורפו לה מכתבים אחדים, וביניהם מכתב ב"כ התובעים דאז לפיהם הם יפנו את דירת המגורים ביום 15.7.10.

בהודעת בא כוחם הנוכחי שהועברה לביהמ"ש נמסר כי הנתבעים פינו את הדירה ביום 15.7.10, ומאחר שהסעד הנתבע אינו רלבנטי עוד, מן הראוי למחוק את התביעה ולבטל את הדיון.

ב"כ הצדדים והנתבעים התייצבו לישיבת ביהמ"ש, שלא בוטלה, וב"כ התובע טוען כי אמת שבתביעה נתבע סעד הפינוי בלבד, "ולכן מי שמודה שפינה את הדירה, כיצד הוא יכול לבקש בקשת רשות להגן מפני תביעת פינוי".

ב"כ התובע מוסיף וטוען כי הפינוי אינו פינוי ממשי מאחר שבדירה נותרו רהיטים כגון ארונות במרפסת וארונות בחדרים, וחפצים נוספים השייכים לנתבעים, אשר טרם פונו, הגם שמפתחות הדירה הוחזרו לתובע.

עוד טוען ב"כ התובע שהדירה פונתה לאחר הגשת התביעה, ואלמלא הוגשה - לא היו מפנים אותה, כך ש"עצם הגשת התביעה הוא הגורם היחידי שגרם להם לפנות את הדירה", כדברי ב"כ התובע.

ב"כ התובע מתנגד למחיקת התביעה, ומבקש שיינתן פס"ד לפינוי הדירה, וייפסקו שכ"ט עו"ד והוצאות לזכותו.

ב"כ הנתבעים עומד על דעתו כי החזקה בדירה הוחזרה לתובע כבר ביום 15.7.10, ואין מחלוקת על כך, וכי "מקום בו בוצעה החזרת החזקה בפועל, וחזקה נמסרה לתובע בפועל, אין מקום לתת סעד זה, שהרי הוא סעד תיאורטי".

ב"כ הנתבעים טוען כי "מקום בו התובע טוען שהדירה טרם פונתה מאחר ונשארו אי אילו פריטים, יש מקום להורות לו לתקן את תביעתו ..".

בויכוח זה בין שני הפרקליטים המלומדים, דעתי כדעת ב"כ התובע.

עובדה מוכחת היא שהנתבעים לא התכוונו לפנות את הדירה, והגישו בקשת רשות להתגונן, ובה פירטו את נימוקיהם.

בסופו של דבר החליטו הנתבעים בכל זאת לפנות את הדירה, ומסרו את המפתחות לתובע.

הנתבעים ובא כוחם לא כפרו בטענת התובע כי חלק מן הריהוט ומחפציהם נותרו בדירה, ומאחר שהפינוי לא הושלם כדבעי, זכאי התובע ליטול פס"ד עפ"י העתירות שבכתב התביעה המפורטות בסעיף 15 א' – ו – ב' לכתב התביעה, תוך שאני דוחה את בקשת הרשות להתגונן.

תוגש פסיקתא לחתימתי.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות הבקשה.

ניתנה היום, ט' כסלו תשע"א, 16 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: