טלאלקה(עציר) נ' מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע

החלטה

ערר על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת בית אור), בתיק ב"ש 11018/09, מיום 31.1.10, לפיה הורה בית משפט קמא על מעצרו של העורר עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר הרלוונטי, נחה דעתי כי דין הערר להידחות.

מדובר באדם שמסוכנותו גבוהה ביותר, ומבוססת, בין היתר, על מחלת נפש שהוא סובל ממנה ונזקק לתרופות לצורך ייצוב מצבו. לא ברור האם כיבוי הסגריה בעינה של אשתו, נגרם למרות שלקח את התרופה או מהטעם שלא לקח אותה. כך או אחרת, מדובר במסוכנות גבוהה העולה מן המעשה, ואליה נלווה עבר פלילי של אלימות במשפחה (איומים ותקיפה משנת 2002).

בית משפט קמא אבחן את החלטתו זו מהחלטתו בעבר לשחרר את המשיב לאותה חלופה, למרות שהעבירה שיוחס לו אז היתה עבירת אלימות כנגד אשתו. בית משפט קמא קבע שקשה לסמוך על העורר, אשר תלוי בתרופות לצורך מניעת האלימות הנשקפת ממנו, וחלק מהפיקוח צריך להיות גם פיקוח על נטילת התרופות באופן סדיר. הצורך בפיקוח כאמור מגביר את הנטל על הערבים, וזאת ביחד עם העובדה שהערב המוצע ממילא מטפל בעשרה ילדים, וחלק מהתנאים הם גם הבאתו של העורר לטיפולים פסיכיאטריים, מחליש את האפשרות להתמודד מול הפיקוח.

למעשה, בית משפט קמא סבר כי לא ניתן ליתן אמון לא בעורר ולא בחלופה (שלא באשמת החלופה), וזאת הסיבה להחלטתו.

גם אני סברתי כי קיים הבדל מהפעם הקודמת שבה שוחרר העורר לחלופה זו, הן מהטעם שעתה גברה המסוכנות הנשקפת ממנו, גם נוכח עברו וגם נוכח חומרתה של העבירה, והן מהטעם שהדרישות מהערב עלו.

אני מקבלת גם את הקביעה שהחלופה מצויה במרחק קטן ממקום מגורי האישה, ועל כן, בנקל, יוכל העורר להגיע פעם נוספת לאשתו, אשר אותה כפי שציין בפני קצין המבחן, הוא אוהב מאוד ורוצה לחזור להתגורר עמה.

אשר על כן, אני דוחה את הערר.

ניתנה והודעה היום כ"ג שבט תש"ע, 07/02/2010 במעמד הנוכחים.

טלי חימוביץ, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: