טל(עציר) נ' משטרת ישראל/ הונאה מרכז

החלטה

לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון מיום 25.4.12 שהורה על הארכת מעצרו של העורר עד ליום 29.4.12.

העורר נעצר ביום 24.4.12 בחשד לביצוע עבירה של לקיחת שוחד בתחרויות, מרמה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע.

בית משפט קמא ציין כי קיים חשד סביר שהעורר מעורב בעבירות המיוחסות לו כשעיקר החשדות נשען על התנהגויות הסוטות מן השורה של שופט כדורגל, שלא ניתן להן הסבר על ידי העורר, שכן שמר על זכות השתיקה. עוד צוין על ידי בית משפט קמא כי נדרשות מספר פעולות להשלמת החקירה, שפורטו במסמך הסודי, וכי חלקן יש לאפשר את ביצוען כשהוא נתון במעצר ממשי, שאם לא כן יש חשש לשיבוש הליכי חקירה ומשפט.

לפיכך, הורה על הארכת מעצרו כפי שצוין לעיל.

בהודעת הערר ובטיעוניו לפניי נטען כי מדובר בפרשה בה נחקרו עשרות עדים כבר במאי 2011, חלקם נעצרו בתקופת חקירתם לתקופות קצרות ושוחררו, ועד היום לא הוגשו כתבי אישום כנגד מי מהם. העורר יצא מן הארץ לחו"ל עוד בטרם נחשפה הפרשה וחזר ארצה ביום 23.3.12, כשרק ביום 24.4.12 נעצר על ידי המשטרה, לטענת המשטרה בשל טעות, ועל כן בהתחשב בכך שהחקירה פורסמה בתקשורת בהרחבה בזמנו, אילו רצה יכול היה לשבש את הליכי המשפט מחו"ל ובוודאי בתקופה בה שהה בארץ ועד מעצרו.

עוד נטען כי לא קיים כל חשד סביר ביחס לקיומה של עבירה של שוחד הנוגעת לתחרויות ספורט, שכן אין מחלוקת שהעורר שפט במשחקי אימון, וממילא באותה עת לא היה רשום באיגוד השופטים.

ב"כ המשיבה מתנגד לקבלת הערר, מפנה ביחס לחשד הסביר לביצוע העבירות הנטענות לאמור במסמך בע/1, לסעיפים 1 ו- 4 שבו, וכן מציין כי לטעמו משחקי אימון "נופלים" תחת הגדרת תחרויות ספורט. עוד נטען כי אין להשוות בין יכולת השיבוש של העורר בעת שהיה חופשי בחו"ל או בארץ, לבין מעמדו לאחר שנעצר, נחקר והוטחו בפניו האשמות וראיות, מה עוד שאין בפיו הסבר להימלטותו מהארץ, כאשר הוא שומר על זכות השתיקה במהלך חקירותיו השונות. עוד נטען כי פעולות החקירה שפורטו בפני בית משפט קמא, לא מוצו בשל קוצר הזמן ובין היתר העובדה כי הצדדים שוהים בבית משפט זה משעות הבוקר ועד עתה, השעה 17:53.

לאחר שעיינתי במסמכים, שמעתי את טיעוני הצדדים, שוכנעתי כי דין הערר להידחות.

אכן, במועד הרלבנטי יהיה צורך לבחון באופן דקדקני אם יסודות עבירת השוחד בתחרויות ספורט התקיימו בעניינו של העורר, ואולם לעת הזו, לכאורה, די באמור בסעיף 1 במסמך בע/1 לקיים את החשד הסביר הנדרש בבקשת מעצר ראשונה בעניינו של העורר.

בסופו של יום, עילת המעצר היחידה בעניינו של העורר הינה הצורך בקיום פעולות החקירה באורח ראוי וסביר כאשר העורר נתון במעצר בשל חשש מפני שיבוש חקירה.

אמנם, אין להתעלם מכך שזמן רב חלף מאז פורסמה הפרשייה נושא הערר בתקשורת והייתה בידיעתו של העורר הן בחו"ל והן בארץ, כאשר הוא מסתובב חופשי בארץ מאז כניסתו בחודש מרץ 2012 ועד מעצרו ביום 24.4.12 ולכך יש ליתן משקל בשעת בחינת החשד בדבר שיבוש הליכי החקירה. יחד עם זאת, נוכח המסמכים שהוגשו לעיוני, וכן התנהלותו של העורר השומר על זכות השתיקה, שהיא כמובן זכותו אך יש לה השלכות ליכולת למצות את החקירה, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטתו של בית משפט קמא ויש הצדקה לקיים את פעולות החקירה אליהן התייחס בית משפט קמא, כשהעורר נתון במעצר, רק כך ניתן יהיה לקיימן באורח ראוי וסביר.

לפיכך, הערר נדחה.

ניתנה והודעה היום ה' אייר תשע"ב, 27/04/2012 במעמד הנוכחים.

רות לורך, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: