טל נ' מחיסן ואח'

פסק דין

לאחר ששמעתי את הצדדים שוכנעתי כי התאונה ארעה באחריות הנתבע 1, ולתובע אין כל רשלנות תורמת.

גם אם אקבל את גירסת הנתבע 1 כי התובע נסע מלכתחילה בנתיב האמצעי ולאחר מכן סטה ימינה, לנתיב נסיעת הנתבע, לאור תמונות הנזק בכלי הרכב לא ניתן לזקוף חבות על התובע.

ודוק. אין כל איסור לעבור מנתיב לנתיב כל עוד הדבר נעשה בצורה בטוחה ומבלי להפריע לתנועה.

במקרה דנן, הפגיעה ברכב התובע הינה פגיעה מאחור, והפגיעה ברכב הנתבע 1 היא מלפנים, בחלק השמאלי.

פגיעות אלה מעידות על כך כי בעת התאונה רכב התובע כבר היה כולו בנתיב הימני, לפני רכב הנתבע 1.

אינני יכולה לדעת מהו הגורם לתאונה, אולם ברור לי כי התאונה נגרמה ברשלנותו של הנתבע 1 – או בכך שנסע במהירות גבוהה מדי, ולא הספיק לעצור, כדבריו, או בשל כך שלא האט מכל סיבה אחרת.

לגבי הנזק – אני מקבלת את טענת הנתבעת 2, כי הנזק אשר בתא המטען אינו חלק מן התאונה דנן. רכב הנתבע 1 נמוך מרכב התובע ויהא זה בלתי סביר לקבוע כי הנזק אשר נגרם בחלק העליון של תא המטען קשור לתאונה דנן.

כמו כן, התובע תובע סכום מופרך של 3,000 ₪ כפיצוי בגין עוגמת נפש. אין כל מקום להיעתר לתביעה זו. כך גם כאשר מדובר בהוצאות בסך 1,500 ₪ בגין נסיעה בתחבורה הציבורית, באותם 3 ימים שהרכב עמד במוסך. כמו כן אני דוחה את התביעה על הוצאות עו"ד. הוצאות שאינן מוכרות בהליך של תביעות קטנות.

לאור האמור, אני מפחיתה מחוות הדעת את כל התיקונים הקשורים לנזק במכסה תא המטען, בסך כולל של 2,400 ₪, כך שהנזק של התובע בגין תיקון הרכב עומד על-סך של 7,453 ₪.

אני דוחה גם את התביעה בגין ירידת הערך שכן ירידת ערך זו נגרמה בעיקרה בשל הנזק הגדול יותר בתא המטען.

סה"כ ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובע, סך של 7,453 ₪ בתוספת שכר טרחת השמאי בסך של 765 ₪. סה"כ 8,218 ₪. בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

לנוכח הפער העצום בין סכום התביעה המופרזת לבין הנזק שמוכח, אינני עושה צו להוצאות.

ניתן והודע היום ד' אדר א תשע"א, 08/02/2011 במעמד הנוכחים.

אביב מלכה , שופטת

הוקלד על ידי: אפרת טוביה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: