טיפול באסיר עם מוגבלויות לאור היותו חירש ואילם

העתירה וטענות הצדדים:

בפני עתירת אסיר לעניין מתן מענה לצרכיו המיוחדים, לאור היותו אילם וחירש. העותר שפוט ל-6 שנים החל מיום 13/8/09 כאשר תאריך שחרורו המלא הינו 20/09/15. העותר שהה במספר בתי סוהר במהלך מאסרו ומזה כ-9 חודשים מרצה את מאסרו בבית סוהר בצפון.

העותר מבקש ליתן לו מענה טיפולי ושיקומי על ידי גורמים טיפוליים מוסמכים בסיוע מתורגמן לשפת הסימנים. נטען כי בקשתו של העותר לשחרור מוקדם נדחתה בשל מסוכנותו הגבוהה ובדו"ח מב"ן נכתב שהעותר לא זכה לטיפול בשל מגבלותיו. כן מבוקש לסייע בידו ביצירת קשר עם בני משפחתו באופן קבוע על ידי עו"ס או ק. אסירים, כך שהעותר יוכל להביא לידיעת בני משפחתו כל מצוקה, דרישה או בקשה שבשל מגבלותיו אין ביכולתו להעביר לידיעתם באמצעות הטלפון.

המשיב טוען כי שב"ס אינו מסרב לטפל בעותר או טוען שאין לו את היכולת לטפל בעותר. נטען כי עד היום העותר לא רצה להשתלב בטיפול. רק משום שוועדת השחרורים לא מוכנה לשחרר אותו מהטעם שהוא לא עבר טיפול, הוא מבקש היום לקבל טיפול. נטען כי במהלך מאסרו העותר נמצא בקשר עקבי עם עו"ס שנערך בהתכתבויות והוא לא מביע מוטיבציה לטיפול ומעדיף להיות מועסק ולהרוויח כסף. נטען כי גורמי הטיפול בשב"ס התרשמו מהעותר שהוא חסר תובנה למהות העבירות שביצע, חסר תובנה לחומרת מעשיו ואינו מגלה מוטיבציה לטיפול.

באשר לטענת העותר בדבר הקושי בקשר עם משפחתו טוען המשיב ששב"ס אינו יכול להיות אחראי באופן קבוע על העברת מידע כזה או אחר מאסירים לבני משפחתם, גם לא בעניינו של העותר שאינו יכול להתקשר לבני משפחתו. נטען כי בשל מגבלותיו שב"ס מאפשר לו ביקורים פתוחים עם בני משפחתו כדי שיוכל להתכתב איתם, אך שב"ס לא יכול לקחת על עצמו את האחריות לעדכן את המשפחה באופן קבוע. כאשר המשפחה מגיעה לביקורים באופן סדיר וקבוע היא מקבלת עדכונים מהאסיר עצמו בכתב.

דיון ומסקנות:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוצגו לעיוני הגעתי למסקנה כי יש לדחות את העתירה.

בכל הנוגע למציאת פתרון טיפולי ושיקומי לעותר - אין ספק כי קיימת חשיבות בהענקת טיפול ייעודי שיקומי לעברייני מין במסגרת הכלא, גם אם עסקינן באסירים בעלי מוגבלויות אשר מקשות על האינטראקציה והתקשורת עימם. עם זאת, מהמסמכים שהוצגו לעיוני עולה כי אי הטיפול בעותר אינו נובע רק או בעיקר מקשיים אובייקטיבים בתקשורת עמו, אלא מכך שהעותר לאורך כל מאסרו אינו מביע תובנה למהות וחומרת מעשיו, אינו מביע תובנה לצורך בטיפול וכן אינו מביע מוטיבציה לטיפול ושיקום.

ממסמך עדכון על מצבו/תוכניותיו של העותר שנכתב ביום 6.4.14 על ידי עו"ס הכלא עולה כי העותר "נמצא בקשר קונקרטי עם עו"ס, אינו משולב בטיפול, כמו כן ללא צפי לשילובו במסגרת טיפולית וזאת לאור הקשיים האובייקטיבים בתקשורת עמו. רוב השיח מתקיים בכתב וברמה בסיסית ביותר". עם זאת, בהמשך המסמך נכתב גם כי "הנ"ל נבדק בתאריך 4.3.14 ע"י מב"ן, הבדיקה התקיימה באמצעות מתורגמן לשפת הסימנים. התרשמות מאסיר אשר אינו מביע תובנה למהות העבירה וחומרת מעשיו, ללא תובנה לצורך בטיפול וללא מוטיבציה לטיפול בתחום עבירות המין. לאור זאת אין שינויי בהערכת מסוכנתו, לא הומלץ על שינוי קטגוריה ויציאה לחופשות. בתאריך 6.2.14 נפגש עם נציג רש"א, לא נמצא מתאים לבניית תכנית שיקומית".