טייאר נ' שרון ג'אנח ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 12.8.09 שבה היו מעורבים רכב התובעת, רכב הנתבעת 1 שהיה מבוטח על ידי נתבעת 2.

אין מחלוקת לגבי האחריות לתאונה מכיוון שהנתבעת מודה שהיא פגעה ברכב של התובעת שהיה במקום חניה, תוך נסיעה ברוורס.

הדיון התמקד אם כך בעניין הנזקים.

התובעת עותרת לסכומים הבאים:

1. עבור תיקון הרכב – 1,223 ₪.

2. עבור שכ"ט שמאי – 425 ₪.

3. עבור ריבית והצמדה – 70 ₪.

4. עבור הפסד זמן, טרחה ועוגמת נפש – 1,000 ₪.

עמדת חב' הביטוח היא מכיוון שחלף יותר מחודש בין יום התאונה לבין בדיקת הרכב של התובעת קיימת אפשרות שבעת בדיקת השמאי היו נזקים נוספים לרכב שלא קשורים עם התאונה.

כמו כן חב' הביטוח חולקת על כל הפסד עבור עוגמת נפש וביזבוז זמן, לכן מר תרם מבקש מבית המשפט להפחית את מידת הנזק בתיק.

לאחר ששמעתי את דברי בעלי הדין החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

1.ברוב הגינותה הנתבעת 1 הודתה שהיא יודעת שגרמה נזק לרכב התובע.

2.התובעת הסבירה לבית המשפט מדוע חל איחור לפני שהרכב נבדק על ידי שמאי. האיחור לא משמעותי.

3. עובדה פשוטה היא שגם נזק קל בכלי רכב מודרניים, עולה סכומים ניכרים לתקנו.

עיון בדו"ח השמאי לא מגלה שום דבר חריג ולכן אני מקבל את הממצאים של השמאי באופן מלא.

4. לא הוכח שנגרם לתובעת עוגמת נפש או בזבוז זמן באופן מיוחד.

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעות, יחד ולחוד,לשלם לתובעת 1,718 ₪ ועוד 500 ₪ הוצאות הדיון היום.

הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק על פי חוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה והודעה היום י"א אדר ב תשע"א, 17/03/2011 במעמד הנוכחים.