טיוטת הסכם שלא נחתמה ואשר הצדדים לא פעלו על פיה אינה בגדר הסכם מחייב.

1.      1.      התובע עבד כמוביל ומפיץ עיתונים המוצאים לאור ע"י הנתבעת במשך עשרות שנים. לימים שימש התובע כיו"ר ארגון המובילים והמפיצים של הקבוצה, שעבדו עבור הנתבעת כקבלנים עצמאיים. 

בתובענה שבפני תובע התובע מהנתבעת סכום של כ-3.3 מליון ש"ח, אשר לדעתו  חייבת לו הנתבעת על יסוד הסכם שנחתם ביניהם, כפי שיפורט בהמשך, וכן בגין עוגמת נפש שנגרמה לו, לדעתו, כתוצאה מהתנהלות הנתבעת כלפיו.

לדבריו, בינואר 1993 נכרת הסכם בינו לבין הנתבעת (באמצעות מנהלה דאז - יעקב כפיר), לפיו התחייבה הנתבעת להעסיקו עד יום 31.3.09 בהתאם לתנאים. במשך שנים הועסק התובע על פי התנאים שסוכמו, פחות או יותר, עליהם הוסכם. כנציגם של המובילים אף סייע לנתבעת, בדרכים שונות, להחתים את המובילים עצמם על הסכמי עבודה.

ביום 31.1.05 קיבל התובע הודעה מהנתבעת על הפסקת ההתקשרות עימו החל   מ-1.2.05 עקב צעדי צמצום והתייעלות שננקטו על ידה. בכך ראה התובע הפרת ההסכם שנחתם בינו לבין הנתבעת בינואר 1993 לפיו היא התחייבה להעסיקו עד 31.3.09.

בעקבות הפסקת ההתקשרות, דרש התובע החזרי כספים, אשר נותרה הנתבעת חייבת לו, לדעתו. דרישתו לא נענתה. אף פגישותיו עם יו"ר מועצת המנהלים של הנתבעת וכן עם בעלי תפקידים בכירים אחרים לא הניבו את התוצאות המיוחלות מבחינתו.

התובע לא ויתר ועתר לבית המשפט בתביעתו זו נגד הנתבעת לקבלת הסעדים הכספיים המגיעים לו, לדעתו, אשר אותם פירט בכתב התביעה ובסיכומיו.

2.      2.      הגנת הנתבעת מבוססת על טענתה כי ב-1993 כלל לא נקשר הסכם מחייב בין הצדדים. לכל היותר ניתן להתייחס למסמך מ-1993 כטיוטת הסכם שלא התגבשה לכלל הסכם והנתבעת כלל לא חתמה עליו. לעומת זאת, חלות על הצדדים הוראת הסכם שנחתם ב-1994 ועל פיו יש לנהוג. התובע, כך לטענתה, קיבל את כל הכספים המגיעים לו על פי הסכם זה ואף למעלה מכך כ"בונוסים" או "תשלומים מיוחדים", כפי שיפורט בהמשך.

      3.   דיון

לאחר שנתתי דעתי לטענות שני הצדדים, לעדויותיהם של התובע ונציגי הנתבעת ועיינתי במסמכים שהוצגו בפני, לרבות ההסכמים או טיוטות ההסכמים, הגעתי למסקנה חד משמעית כי טענות התובע לא הוכחו ו/או הופרכו ולפיכך אין הוא זכאי לסעדים הכספיים שביקש במסגרת תביעתו.

4.   מטעם הנתבעת העידו יעקב כפיר, המנכ"ל דאז, ועופר נמרודי יו"ר מועצת המנהלים.

אקדים ואומר: עדותם של השניים היתה מהימנה עלי ושיקפה לאשורן את ההתרחשויות והשתלשלות המגעים שהתקיימו אז בין הצדדים.

מקובלת עלי גירסת הנתבעים (והעדים הנ"ל), לפיה ב-1993 נרשמה טיוטה להסכם, אך היא לא נחתמה ולא חייבה את הצדדים. אמנם היא נרשמה על נייר מכתבים של הנתבעת, כפי שנרשמו טיוטות אחרות, אך אלה לא התגבשו לכלל הסכם.

הבהיר נמרודי בעדותו כי בתקופה הרלונטית ביקשה הנהלת הנתבעת להשיג "שקט תעשייתי" ולהביא לרגיעה ביחסי העבודה בינה לבין העובדים ו/או ספקי השרותים. טיוטות הוחלפו, הערות הוערו, ובעקבות כך הוכנסו שינויים כאלה או אחרים, אך הסכם מחייב לא נחתם לפני 1994.

התובע אמנם דרש, שוב ושוב, חתימה על הסכם עבודה מחייב, אך התנאים החריגים שדרש ואשר הוכנסו לטיוטות השונות מנעו מהנתבעת לחתום עליו. אין חולק כי על הטיוטה מ-1993, שהוצגה ע"י התובע, כהסכם מחייב, לא מתנוססת חתימת הנתבעת והיא אינה נושאת תאריך מסוים הזהה בכל הטיוטות. מופיעות אמנם על גבי הטיוטות שנרשמו, לבקשת התובע, על נייר מכתבים של הנתבעת, הערות בכתב ידו של נמרודי, אך עובדה זו והעובדה שהטיוטות נעדרות כל חתימות של הנתבעת - מעידות יותר מכל כי מדובר בטיוטות או בטיוטה שהוחלפה בין הצדדים, אשר טרם התגבשה להסכם מחייב, כנראה בשל חילוקי הדעות בין הצדדים באשר לתנאיו או חלק מהם.

5.   יתירה מכך: הוכח לשביעות רצוני, כי הצדדים לא נהגו על פי התנאים שנרשמו בטיוטות מ-1993, אלא על פי ההסכם המחייב שנחתם ב-1994, עליו חתמו המובילים, והתובע בכלל זה.

תצהירי עדותם של אהרון אלסטר, מנהל מחלקת ההפצה דאז של הנתבעת (נ/5) ושל יעקב קדמי סמנכ"ל השיווק (נ/4), וכן עדויותיהם של יעקב כפיר ועופר נמרודי מוכיחים זאת כדבעי ואף מעבר לכך.

חלק מהעדים אף אישר כי בהסכם שנחתם ב-1994 שונו מספר תנאים שהיו בתוקף בהסכם המחייב הקודם, שעיקרם הרעה מסוימת בתנאי העבודה בשל הצמצומים וצעדי ההתייעלות שננקטו אז ע"י הנתבעת.

במקביל ניתנו לתובע הטבות שלא ניתנו לשאר העובדים אותם הוא ייצג במו"מ ושלא בידיעתם, כך מענק בסך חצי מליון ש"ח וכך אי הפחתת התשלום לכל נסיעה, כפי שזה נעשה בהסכם לגבי שאר העובדים (ראה עדותו של נמרודי). 

התובע לא הסתפק, כאמור, בהטבות "מפליגות" אלה, שניתנו לו כפי שהסביר עופר נמרודי, כ"דמי שתיקה", או כ"שרותים מיוחדים", ללא ידיעתם של המובילים אותם ייצג ובשמם פעל מול ההנהלה, ולמעשה כדי "לקנות" באמצעותו "שקט תעשייתי". הוא ממשיך לתבוע סכומים נוספים בהתבססו על "טיוטת הסכם" שכלל לא התגבשה להסכם.