טיבי נ' קופת חולים מאוחדת רשומות רפואיות ירושלים

החלטה

לפניי בקשת התובע לפסול את חוות דעתו ועדותו של המומחה מטעם בית המשפט, ד"ר אורי פרנקל.

עניינה של התביעה טענה לרשלנות רפואית בטיפול שהוענק לתובע על ידי הנתבעת לאחר שנחבל בברכו. לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של ד"ר ויקטור רוט. הנתבעת הגישה כראיה את חוות דעתו של ד"ר שמואל וייס. ד"ר פרנקל מונה כמומחה מטעם בית המשפט לבחינת מצבו הרפואי של התובע וטענת הרשלנות.

בסמוך לאחר שהוגשה חוות דעתו של ד"ר פרנקל הגיש התובע בקשה לפסול את חוות דעת המומחה. בבקשה נטען כי לב"כ התובע נודע כי המומחה עובד באופן קבוע עם משרד ב"כ הנתבעת.

בתגובה הודיע ב"כ הנתבעת כי לא מתקיימים קשרי עבודה קבועים בין משרדו ובין המומחה.

ביום 20.3.13 נחקר המומחה על חוות דעתו. בחקירתו נשאל המומחה ע"י ב"כ התובע על עבודתו עם משרד ב"כ הנתבעת, והשיב אין הוא עובד עם משרד ב"כ הנתבעת, ודאי לא בצורה מסודרת, וכי יתכן שבמקרים בודדים שאינם זכורים לו הכין עבורם חוות דעת.

לאחר חקירת המומחה הגיש ב"כ התובע בקשה להורות לב"כ הנתבעת להודיע מתי קיבל משרדם שירותי ייעוץ או חוות דעת של ד"ר פרנקל.

בהודעה מיום 4.4.13 מסר ב"כ הנתבעת כי בבדיקה שנערכה לפי מיטב זכרונם של כל עורכי הדין העובדים במשרד עלה כי ד"ר פרנקל נתן חוות דעת כמומחה מטעם לקוח שלהם פעם אחת בלבד, כשנה וחצי קודם לכן, וכי בהיקף העבודה של משרד ב"כ הנתבעת מדובר ב"טיפה בים", שאיש במשרד מלבד עורכת הדין המטפלת בתיק האחר לא היה מודע לה. ב"כ הנתבעת שב והבהיר כי אין קשרי עבודה בין משרדו ובין ד"ר פרנקל.

התובע שב והגיש בקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה. בבקשה נטען כי די בכך שהמומחה נתן חוות דעת רפואית לבקשת ב"כ הנתבעת ושעובדה זו לא נמסרה לבית המשפט על ידי ב"כ הנתבעת או על ידי המומחה, על מנת לפסול את חוות דעתו. עוד נטען בבקשה כי גם תשובותיו של ד"ר פרנקל בחקירתו, לפיהן אין הוא זוכר מתי וכמה חוות דעת נתן למשרד ב"כ הנתבעת, אינן ראויות.

עוד לטענת התובע, המומחה לא ציין בחוות דעתו את חוסר המידע והפגמים ברשומות הרפואיות אצל הרופאים המטפלים, והעיד כי אין לו הסבר לחסרים אלו. הימנעותו מציון עובדות אלו בחוות דעתו מעידה כי אין לסמוך עליה.

עוד נטען בבקשה כי המומחה ציין שככלל הוא נותן חוות דעת בתחום הרשלנות הרפואית לנתבעים בלבד, ובמצב זה לא יכולה להינתן חוות דעת אובייקטיבית שבית המשפט יכול לסמוך עליה.

בתגובת הנתבעת נטען כי מדובר בבקשה לפסילת מומחה לאחר שנתן את חוות הדעת, בגין נימוקים שניתן היה להעלותם לפני שניתנה חוות הדעת.

עוד לטענת הנתבעת, מתן חוות דעת אחת לפני שנה וחצי, להגנה על נתבע שאיננו הנתבע בתיק דנן, אינו יכול להוות עילה לפסילת מומחה. גם הטענות כלפי עדותו של המומחה אינן מהוות סיבה לפסילתו שכן אין במכלול של חוות דעתו ועדותו חסרים שאינם מאפשרים לבית המשפט להסתמך על קביעותיו. המכלול ברור לחלוטין, המסקנות ברורות לחלוטין, וזו גם הסיבה לניסיון להביא למינוי מומחה אחר. גם הטענה כי המומחה ציין כי ככלל הוא נותן חוות דעת לנתבעים בלבד אינה נכונה.

בתשובת התובע לתגובת הנתבעת נטען כי מומחה מטעם בית המשפט חייב חובת נאמנות והגינות כלפי כל הצדדים וכי דווקא בשל מעמד זה יש צורך להקפיד הקפדה יתירה, גם על מראית פני הצדק. לפי הנטען, אי פסילת חוות דעת ד"ר פרנקל עלולה ליצור מראית עין שיש בה כדי לפגום בתחושה לגבי טוהר ההליך.

עוד נטען כי לא מובן כיצד לא זכר ד"ר פרנקל כי נתן עבור עו"ד כרמלי חוות דעת בתיק רשלנות רפואית המתנהל במקביל לענייננו, שכן קיימת חוות דעת נגדית וד"ר פרנקל בוודאי עיין בה והוכן, או יוכן, לחקירה נגדית על ידי עו"ד כרמלי, ישנם דיונים בעניין מאמרים רפואיים ועוד.

על פי הפסיקה, "נוכח תפקידו המיוחד של המומחה הרפואי שמונה על-ידי בית-המשפט, מוטלות עליו חובות שונות ובהן החובה לנהוג באובייקטיביות וללא משוא פנים, ותוך הקפדה שהדבר גם ייראה. סטייה מעקרונות אלה והפרת חובת הנאמנות של המומחה כרופא, עשויה להוביל לפסילתו או לפסילת חוות-הדעת שנתן" (רע"א 5611/07 לינצקי נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י (פורסם במאגרים, 21.10.2007)).

יחד עם זאת, נפסק כי אין מקום לפסול חוות דעת מומחה אלא במקרים נדירים, כגון כאשר פעל המומחה שלא בתום לב, או שעלול להיגרם עיוות דין (רע"א 2104/12 פלונית נ' וינברג (פורסם במאגרים, 1.5.12); רע"א 7098/10 טביבזדה נ' שירותי בריאות כללית (פורסם במאגרים, 31.1.11)). עוד נפסק כי "הנטייה של בית המשפט לפסול מומחה מטעמו פוחתת במקום שבו המומחה נתן כבר את חוות דעתו, וכאשר תוכנה של חוות הדעת עשוי לכאורה להשפיע על שיקוליו של מבקש הפסילה" (רע"א 6234/09 חיות נ' הדר חברה לביטוח (פורסם במאגרים, 17.11.09); ראו גם עניין לינצקי הנ"ל).

לעניין טענה לקרבה בין המומחה ובין אחד הצדדים כבר נפסק כי על מנת להצדיק פסילה נדרש חשש ממשי לכך שזכויות המבקש תפגענה עקב אותה קירבה נטענת בין המומחה לצד השני (רע"א 7232/06 לויה נ' שירותי בריאות כללית (פורסם במאגרים,11.1.07)).

מתן חוות דעת חד פעמית עבור משרדו של ב"כ הנתבעת (ולא עבור הנתבעת עצמה), לפני כשנה וחצי, אינו מעורר חשש ממשי למשוא פנים, ואין בו כדי להצדיק את פסילת המומחה. המומחה אף העיד כי אין הוא זוכר אם נתן חוות דעת כזו, ומתגובת ב"כ הנתבעת עולה כי התיק בו נתן המומחה חוות דעת עבור משרד ב"כ הנתבעת מטופל על ידי עורכת דין אחרת במשרד וספק אם הייתה לבאי כוח הנתבעת בתיק זה דרך לדעת אודות מתן אותה חוות דעת.

טענת ב"כ התובע לפיה המומחה ודאי הוכן לחקירה נגדית על ידי ב"כ הנתבעת והיה עליו לזכור זאת הינה ספקולטיבית. לא הוצג בפניי כל בסיס לקביעה כי מאז מתן חוות הדעת לפני כשנה וחצי עסק ד"ר פרנקל באותו תיק. הטענה אף איננה מתיישבת עם עדותו של ד"ר פרנקל אשר לא זכר את מתן חוות הדעת.