טטיאנה בורשטיין ואח' נ' ויטלי רובינסקי ואח'

פסק דין

1.תביעה כספית שעניינה בהפרת הסכם שכירות על פי הנטען ואי פינוי הדירה במועד וכן תביעה שכנגד אותה הגיש השוכר נגד משכירת הדירה.

תחילתה של התביעה בתביעת פינוי אותה הגישה המשכירה נגד השוכר, לאחר שהשוכר פינה את הדירה, תוקן כתב התביעה לתביעה כספית.

2.התובעת (היא גם הנתבעת שכנגד) השכירה לנתבע הוא גם התובע שכנגד) דירה המצויה בשד' שפירא 76 באשקלון (להלן:- "הדירה") לתקופה שמיום 15.10.08 ועד ליום 15.10.09. כן נקבעה בהסכם השכירות תקופת אופציה בת שנה נוספת.

3.על פי טענת התובעת, לקראת סיום תקופת האופציה, הודיע לה הנתבע, כי אינו מעוניין לממש את תקופת האופציה ובהמשך לכך, שלחה היא מכתב לנתבע לפיו גם היא אינה מעוניינת, כי הנתבע יממש את האופציה ולכן ביקשה כי יפנה את הדירה עם תום תקופת השכירות.

התובעת השכירה את הדירה לשוכרים חלופיים, כאשר מועד תחילת השכירות על פי הסכם השכירות אשר נחתם עימם, במועד בו אמור הנתבע לפנות את הדירה.

כאשר הגיעו השוכרים החדשים לדירה, גילו לתדהמתם, כי הנתבע לא פינה את הדירה ולטענתו, טרם מצא דירה חלופית.

4.לפיכך, הגישה התובעת את תביעת הפינוי נגד הנתבע ולאחר שהנתבע פינה את הדירה, הגישה תביעתה זו שלפניי שבה טענה לנזקים הכספיים שנגרמו לה עקב האיחור בפינוי הדירה ועקב מצבה של הדירה בעת שפונתה על ידי הנתבע.

על פי טענת התובעת, חייב הנתבע לשלם לה את הסכומים כדלקמן:

דמי שכירות בגין החודשים פברואר ומחצית מרץ 2009, אותם לא שילם הנתבע לתובעת- 2,400 ₪.

פיצוי מוסכם הקבוע בהסכם בגין איחור בפינוי הדירה- 25 דולר לכל יום איחור, החל מיום 15.10.08 ועד לסוף חודש מרץ 2009- 16,450 ₪.

הפסד שכירות עבור חודש אפריל, לאחר שהנתבע השאיר את הדירה כשהיא במצב מוזנח והיה צורך לשפצה טרם העברת החזקה בה לידי השוכרים החדשים – 2,400 ₪.

חשבונות שלא שילם התובע, הכוללים גם חשבון חשמל, וארנונה- 2,632.5 ₪.

הפסד שלושה ימי עבודה לתובעת ולבן זוגה- 1,533 ₪.

ריהוט ומוצרי חשמל ורהיטים שהושארו לנתבע והוצאו על ידו- 1,700 ₪.

חוב הנתבע בתיק ההוצאה לפועל שנפתח נגדו עקב הליכי הפינוי- 10,238 ₪.

הוצאות שליחויות ודואר והוצאות קניית מנעול חדש לתיבת הדואר- 266.5 ₪.

עוגמת נפש- 10,000 ₪.

5.הנתבע טוען, כי הוא לא הודיע לתובעת שאין בכוונתו לממש את תקופת האופציה, נהפוך הוא, הנתבע הודיע לתובעת בעל פה, כי הוא מעוניין לממש את האופציה, אלא שהתובעת פנתה אליו וביקשה, כי יפנה את הדירה בתום תקופת השכירות היות והיא מעוניינת למכור את הדירה, עקב מצוקה כלכלית אליה נקלעה. הנתבע נעתר לבקשתה של התובעת ואמר, כי הוא יחפש דירה חלופית שאליה יעבור, אלא שבעליה של הדירה החלופית אותה מצא הנתבע התחרט יומיים לפני שהנתבע ובני משפחתו אמורים היו לעבור אליה ולנתבע לא נותרה ברירה, אלא להישאר בדירה, כאשר הוא ובן זוגה של התובעת חיפשו יחדיו דירה, וכשמצא הנתבע דירה, אמר לו בן זוגה של התובעת, כי לא חשוב לו האם הנתבע יעזוב את הדירה או לא, שכן הוגשה תביעה, לכן נשאר הנתבע בדירה. אלא, שכעבור זמן קצר, נותקו כל השירותים בדירה והנתבע ובני משפחתו נזרקו ממנה. לאחר מכן, ביקש הנתבע למסור את מפתחות הבית, אך התובעת סרבה להגיע ולקחתם.

הנתבע טוען לעניין הליקויים בדירה, כי מצבה של הדירה היה טוב, למעט סדק קטן בחלון השירותים ושריטה של צבע שהבטיח לתקן, אלא שהתובעת ובן זוגה לא אפשרו לו לבצע את התיקונים.