טחנות ישראליות בעמ נ' סירוסי

החלטה

בפני בקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע.

בתיק זה מתבררת תביעה בסדר דין מהיר, במסגרתה עותרת המשיבה לחיוב המבקש בתשלום סך של 10,380 ₪, חוב אותו חב לה המבקש, לטענתה, בגין אספקת קמח לבית המאפה אשר מפעיל המבקש באילת. בכתב ההגנה, כופר המבקש בטענות המשיבה, טוען כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב ומשיקולי נקמנות גרידא ולגופם של דברים, טוען כי הקפיד לשלם למשיבה בגין כל משלוח שקבל אך חדל מלרכוש קמח מהמשיבה לאחר שסופק לו קמח מאיכות ירודה.

לטענת המבקש יש לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה להוצאותיו בפרט כאשר המבקש מתגורר ופועל באילת, התביעה חסרת בסיס של ממש והמבקש ייאלץ להשקיע משאבים לא מבוטלים להדיפתה. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת שאין לה כל בסיס בדין.

סוגית האפשרות לחיוב תאגיד בהפקדת ערובה להוצאות, מוסדרת בסעיף 353א בחוק החברות, התשנ"ט-1999. בהתאם להלכה הפסוקה, הוראות אלו "גוברות" על ההוראות הכלליות בדבר חיוב תובע בהפקדת ערובה להוצאות על פי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. עוד נקבע בהלכה הפסוקה כי הליך בחינתה של בקשה לחיוב חברה – תובעת בהפקדת ערובה להוצאות מתבצע במספר שלבים. ראשית, יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה. באם נמצא כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, יש לבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה אם לאו ולבסוף יש לקבוע את גובה הערובה (רע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ [11.2.09]).

בבקשה אשר הוגשה, אין כל התייחסות למצבה הכלכלי של המשיבה ומילא שאין כל טענה לפיה מצבה של המשיבה רופף במידה כזו שלא תעמוד בתשלום הוצאות המבקש אם תידחה התביעה. למעשה, המבקש מתייחסת לחזקה לפיה נטל הוכחת איתנות כלכלית רובץ לפתחה של המשיבה מעצם היות המשיבה תאגיד ואיננו מוסיף טענות בעניין זה.

בתגובה אשר הוגשה מאידך, מתייחסת המשיבה גם מתייחסת לעניין מצבה. מתגובת המשיבה, מסתבר שהכנסתה החייבת במס של המשיבה בעשר השנים האחרונות עולה על מיליון שקלים לשנה (כאמור באישור רו"ח המצורף לתגובה). עוד מסתבר מתגובת המשיבה והתצהיר התומך בה, שהמשיבה פעילה מזה 50 שנה ואף מוכרת קמח לרשתות השיווק הגדולות.

מתגובת המשיבה, אכן נראה על פניו שמצבה הכלכלי של המשיבה יציב, לפחות ברמה הדרושה בכדי להניח שתוכל לעמוד בתשלום הוצאות המבקש אם תידחה התביעה. אין לשכוח שמדובר בתביעה בסכום נמוך יחסית, אשר לבירורה יש בראש ובראשונה לבחון את מערך ההתחשבנות בין הצדדים כך שאין לצפות להשקעה מיוחדת בבירור הטענות. עוד אין לשכוח שברקע הגשת התביעה החלטת המבקש לחדול מקשרי המסחר עם המשיבה ולא שיקולי חוסן כלכלי של המשיבה. במצב זה, אין מקום לבחינת סיכויי התביעה או ההגנה. די בכך שהמשיבה הראתה שמצבה הכלכלי יציב דיו כדי לדחות את הבקשה.

אינני מוצא מקום לחיוב בהוצאות בגין בקשה זו אך מובן שהוצאות הבקשה ילקחו בחשבון במתן פסק הדין בתיק העיקרי.

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"ב, 11 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: