טורס נ' עיריית חולון

פסק דין

1.בפני ערעור על פסק דינו של בית משפט לעניינים מקומיים בחולון (כב' השופט עזריה אלקלעי) מיום 19/7/11 בת.פ. 2030/10 ולפיו הורשעה המערערת – הנאשמת בכך שהחנתה את רכבה ליד מדרכה המסומנת באדום לבן.

2.הערעור מעלה את השאלה הבאה:

האם שינוי סימון המדרכה לאפור, הופך את החניה שהיתה אסורה בעת שהמדרכה היתה צבועה באדום לבן, לכזו, שאין להטיל ביחס אליה אחריות פלילית וזאת לאור הוראות סעיף 4 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").

3.ביום 27/3/09 החנתה המערערת את רכבה בצמוד לאבני שפה הצבועות באדום לבן ברחוב משעול דר 8 בחולון.

משעברה המערערת על הוראת סעיף 5 (א) לחוק עזר עירוני חולון (העמדת רכב וחנייתו), התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק העזר"), נרשם לה דו"ח ברירת קנס על סך 250 ₪.

4.המערערת הגישה בקשה להישפט על ביצוע העבירה.

ביום 18/11/10 הוגש נגדה כתב אישום בבית המשפט לעניינים מקומיים בחולון.

ישיבת ההקראה בבית משפט קמא התקיימה ביום 30/5/11.

המערערת לא כפרה בעובדות כתב האישום אך כפרה באשמה.

5.טענת המערערת היתה, כי בשל העובדה שבעת הגשת כתב האישום – נובמבר 2010 השתנה המצב החוקי שהיה קיים בעת קרות העבירה, כך שבמקום שבו חנתה כפי שתואר בכתב האישום, מותר כיום לחנות וצבע המדרכה שהיה צבוע באדום לבן שונה לאפור.

בית משפט קמא לא קיבל את טענת המערערת וקבע, כי יש להרשיעה בעבירה המיוחסת לה.

המערערת טוענת, כי על פי פרשנות תכליתית של סעיף 4 לחוק העונשין, יש להגיע למסקנה ולפיה חל בענייננו סעיף 4 לחוק.

המערערת טוענת, כי גם על פי פרשנות שאינה תכליתית אלא סטטוטורית מילולית טהורה, תמרור אינו רק סימן אלא הוא הלכה למעשה החוק.

מכאן, שביטול תמרור משמעו ביטול החוק באותו אזור.

שינוי תמרור או סימון מהווה הלכה למעשה ביטוי לשינוי הנורמה המשפטית במקום מסוים.

6.ב"כ המשיבה טוענת, כי יש לדחות את הערעור וטוענת בין היתר, כי תמרור הוא שלט המוצב לצד הדרך ונותן הנחיות למשתמשים בדרך.

הוריית התמרור היא בבחינת חובה חוקית ואילו אי ציות לתמרור היא עבירת תנועה וכי שינוי תמרור או סימון לא מהווים כלל ועיקר ביטולה של העבירה.

עוד נטען (ע"י ב"כ המשיבה בבימ"ש קמא), כי על פי סעיף 10 א' לפקודת סדרי השלטון והמשפט, דרושות מילים מפורשות של המחוקק כדי להקנות להוראה חוקית תוקף רטרואקטיבי. הוראת סעיף 22 לחוק הפרשנות איננה שוללת את תוקפה של קביעת תחולה רטרואקטיבית, אך היא "עוצרת עיגול חקיקתי לחזקה בנגד חקיקה למפרע, וכי חקיקה למפרע פוגעת בתפיסות יסוד חוקתיות".

7.המסגרת הנורמטיבית: