טורוסו ואח' נ' ישראל ואח'

פסק דין

בפני תביעה ותביעה שכנגד שעניינן תאונת דרכים שאירעה ביום 3.8.09 בירושלים.

במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה היה התובע והנתבע שכנגד (להלן: "התובע") הבעלים של רכב מ.ר. 3784908 (להלן: "רכב התובע").

הנתבע 1 והתובע שכנגד (להלן: "הנתבע 1") היה במועדים הרלבנטיים הבעלים של רכב מ.ר. 9802467 (להלן: "רכב הנתבעים"). הנתבע 2 היה במועדים הרלבנטיים הנהג ברכב הנתבעים. הנתבעת 3 היא מבטחת רכב הנתבעים.

מוסכם בין הצדדים כי ביום 3.8.09 אירעה התנגשות בין צדו השמאלי אחורי של רכב התובע לבין צדו הימני קדמי של רכב הנתבעים. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת החבות.

גרסת התובע הינה כי נסע בנתיב הימני בכביש כאשר רכב הנתבעים נסע מאחוריו בנתיב שמשמאלו. לפתע סטה רכב הנתבעים לנתיב הימני בו נסע רכב התובע ופגע ברכב התובע בצדו השמאלי אחורי.

גרסת הנתבעים לאופן התרחשות התאונה היא שונה. לגרסתם, הנתבע 2 נסע בנתיב הימני והאט בעיקול על מנת לתת זכות קדימה. לפתע הגיח מאחוריו רכב התובע, "חתך" מימין את רכב הנתבעים ופגע בצדו הימני קדמי של רכב הנתבעים.

דיון והכרעה

העידו בפני בפני התובע, הנתבע 2 ונוסעת ברכב הנתבעים.

התובע העיד כי נסע בנתיב הימני בכביש המתעקל ימינה. לפתע רכב הנתבעים אשר נסע משמאלו סטה לעבר נתיב נסיעתו ופגע בו בדלת השמאלית אחורית ובכנף השמאלית אחורית.

מנגד, העיד הנתבע 2, כי נסע בנתיב הימני בכביש המתעקל ימינה. לפתע הגיע רכב התובע ניסה להיכנס לנתיב נסיעתו מצדו הימני של רכב הנתבעים ופגע בו. עוד העיד הנתבע 2 כי נסע לפני רכב התובע ולא מאחוריו. גם הנוסעת ברכב הנתבעים, הגב' ליעד כהן, חזרה על גרסת הנתבע 2 וטענה כי רכב התובע הגיע מאחור במהירות רבה נכנס לנתיב נסיעת רכב הנתבעים ופגע בו.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים וטענותיהם, ובחנתי את חוות דעת השמאי ותמונות הנזק אשר צורפו אליהם, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את גרסת התובע באשר לאופן התרחשות התאונה, שכן מיקומי הנזקים בשני כלי הרכב תומכים באופן מובהק בגרסת התובע.

כך, מחוות דעת השמאי שהגיש התובע והתמונות אשר צורפו אליה עולה כי מיקום הנזקים ברכב התובע הוא בצדו השמאלי אחורי: בדלת השמאלית אחורית ובכנף השמאלית אחורית. בהתאם לחוות דעת השמאי מטעם הנתבעים והתמונות המצורפות אליה, מיקום הנזק ברכב הנתבעים הוא בפינה הקדמית ימנית. מיקומי נזק אלה אינם מתיישבים עם גרסת הנתבע 2 והעדה מטעמו כי רכב הנתבעים נסע לפני רכב התובע וכי התובע ניסה להיכנס למסלול נסיעתם. אילו היתה גרסתם נכונה הרי שסביר הוא כי מוקדי הנזק בשני כלי הרכב היו הפוכים: רכב הנתבעים היה נפגע בצדו הימני אחורי בעוד שרכב התובע היה נפגע בצדו השמאלי קדמי, או לכל הפחות ניתן היה לראות שפשוף לאורך כל צדו השמאלי של רכב התובע. לעומת זאת, גרסת התובע כי נסע לפני רכב התובע וכי רכב התובע הוא שסטה לעבר נתיב נסיעתו עולה בקנה אחד עם מיקומי הנזקים בשני כלי הרכב.

לאור האמור, אני מבכרת את גרסת התובע באשר לאופן התרחשות התאונה על פני גרסת הנתבעים וקובעת כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של הנתבע 2, אשר סטה לעבר נתיב נסיעת רכב התובע ופגע בו בצדו השמאלי אחורי.

התוצאה היא אם כן שאני מורה על קבלת התביעה העיקרית ועל דחיית התביעה שכנגד.

גובה הנזק

בעקבות התאונה נגרם לרכב התובע נזק בסכום של 5,476 ₪ וירידת ערך בסכום של 660 ש"ח, וזאת בהתאם לחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה. כן נשא התובע בתשלום שכ"ט בסכום של 582 ₪.

נוכח העובדה כי התובע הגיש תביעתו בעבר וזו נמחקה בשל אי התייצבותו לדיון, איני מוצאת מקום לחייב את הנתבעים בהוצאות התובע.

לפיכך אני קובעת כי הנתבעים, ביחד וחוד, ישלמו לתובע סך של 6,718 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 11.11.09 (מועד תשלום עבודות תיקון הרכב על ידי התובע) ועד התשלום בפועל.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.