טורג'מן ואח' נ' איבי ואח'

פסק דין

עובדות

1.התובעים, תושבי צרפת, רכשו באמצעות כונס נכסים בית ברחוב קדושי השואה 50, הרצליה פיתוח (להלן: "הבית"). בעסקת הרכישה מיום 9.7.06, ייצג את התובעים עו"ד אילן דהאן

(להלן: דהאן"). הבית נרכש בכפוף לזכויות הנתבעים, מכוח חוזה שכירות אשר נחתם ביום 13.7.05 עם הבעלים הקודמים של הבית (להלן: "החוזה", נספח ב' לתצהיר דהאן).

על פי סעיף 5 לחוזה תקופת השכירות החלה ביום 1.8.05 ועד 31.7.07. לנתבעים ניתנה אופציה להאריך את החוזה בשנתיים נוספות עד 30.7.09 ובהתאם לכך, הודיעו ביום 18.5.06 לכונס הנכסים שברצונם לממש את האופציה שניתנה להם (נספח ד' לתצהיר דהאן).

2. ביום 5.09.06 הודיע כונס הנכסים לנתבעים כי הבעלות בבית עברה לידי התובעים. מיד ובסמוך לכך שלח דהאן מכתב לנתבעים המפרט את חוב דמי השכירות לחודשים ספטמבר עד נובמבר 2006 (נספח ה'2 לתצהיר דהאן). הנתבעים השיבו לדהאן במכתבם מיום 7.9.06 כי דמי השכירות עבור חודשים ספטמבר עד אוקטובר 2006 הועברו לכונס הנכסים ואכן ביום 20.9.2006 העביר כונס הנכסים סך של 18,906 ₪ לחשבון הבנק של התובעים. (נספח ח' לתצהיר דהאן).

3.הנתבע 1 אריה איבי, (להלן: "אריה"), ציין במכתבו מיום 7.9.06 כי בבית ישנם ליקויים ובעקבות בקשתו ביקר דהאן ביום 20.11.06 בבית. בסוף הפגישה סיכמו השניים שאריה יעביר לדהאן את רשימת הליקויים ועלותם. ברוח אותה פגישה דהאן שלח לאריה פקס' ביום 27.11.06. (נספח ט' לתצהיר דהאן)

4.אריה לא שלח רשימת ליקויים בהתאם לסיכום עמו ועל דעת עצמו פינה את הבית ביום 31.12.06, ומסר הודעה על כך (נספח ז' לתצהירו של אריה). דהאן מחה על התנהגותו של אריה והודיע לו במכתבו מיום 21.1.07 כי פינוי חד צדדי של הבית מהווה הפרה יסודית של החוזה. (נספח י' לתצהיר דהאן).

5.רק ביום 28.1.07 (לאחר שאריה כבר עזב את הבית) נשלחה הצעת מחיר על ידי אריה. (נספח יא' לתצהיר דהאן).

טענות הצדדים:

6.לטענת התובעים יתרת חובם של הנתבעים לסוף 2006 ולחודשים ינואר – עד יולי 2007 הינה 21,626 דולר שהינם 97,965 ש"ח (על פי השער שפורסם ביום חתימת החוזה 4.53, כאמור בסע' 6.4.1 ו- 6.4.3). בנוסף לכך יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעים את הפיצוי המוסכם בסך 50,000 דולר ששווים ביום חתימת החוזה 226,500 ₪. (סע' 26.4).

7.הנתבעים מודים כי נותרו חייבים דמי שכירות לסוף 2006. לטענתם התובעים הסכימו כי חישוב דמי השכירות יעשה על פי השער היציג ביום התשלום ובכל מקרה הוסכם כי החוב יקוזז כנגד תיקונים שעל התובעים היה לבצע בבית או כנגד קבלות שימציאו הנתבעים. הנתבעים מודים שהם פינו את הבית לפני תום תקופת השכירות, אך לשיטתם נאלצו לעשות זאת בשל "מכת עכברים" שפקדה את הבית ומנעה מהם לעשות בו "שימוש סביר".

חוב דמי השכירות – ליקויים במושכר

8.מטעם התובעים העיד מואיז טורג'מן (להלן: "תורג'מן") כי מעולם לא נתן את הסכמתו לדרישתו של אריה לבצע תיקונים או שיפוצים בבית בניגוד לאמור בחוזה. יחד עם זאת, נוכח תלונתו של אריה ביקש מדהאן לבדוק במה מדובר. בתמיכה לעדותו העיד דהאן, במסגרת חקירתו הנגדית, כי ביקורו בבית והסכמתו שאריה יגיש לו רשימת ליקויים נעשתה מתוך רצון טוב ללכת לקראתו לאחר שנתן הסכמתו למימוש האופציה.

9.אריה העיד כי זמן קצר לאחר כניסתו לבית הבין שמצבו בכי רע. היות ומצב הביוב היה חמור ביותר, הדבר גרם להצפות חוזרות ונשנות, ולצורך בתיקון מיידי של הצנרת. היו גם נזילות בבית דרך הגג, דבר אשר גרם לעובש בקירות ולצורך מיידי בהחלפת ברזים ושקעים. כבר ביום 20.4.06 שלח מכתב בדבר ליקוי בדוד המים החמים ודלת החניה החשמלית ואף פירט את עלותם. על אף האמור בחוזה, טורג'מן הסכים שתשלום דמי השכירות יחושב על פי השער היציג ביום התשלום ובכל מקרה אריה יוכל לקזזו כנגד ביצוע התיקונים על ידו.

10.בחקירתו הנגדית אריה חזר על כך שהליקויים בבית היו מהותיים, אך כשנשאל מדוע במכתבו מיום 20.4.06 התייחס לשני ליקויים בלבד, מילה פיו מים והשיב שהיו ליקויים נוספים שלא מצאו ביטויים במכתב, כמו גם במכתב נוסף שכתב ביום 7.9.06. אריה גם הסכים שלא מחה ולא התנה את מימוש האופציה בדרישתו לתיקון הליקויים ושהצעת המחיר ששלח לדהאן ניתנה רק לאחר שפינה את הבית.

11.בתמיכה לעדותו של אריה העידו אשתו הנתבעת 2 חנית אייבי, (להלן: "חנית") ובתו נירית אייבי (להלן: "נירית"). בתצהיר עדותן הראשית חזרו מילה במילה על הליקויים שהיו בבית (ס' 6 לתצהיר חנית וס' 6 לתצהיר נירית) חנית גם העידה שנוכח סירובם של התובעים לבצע תיקונים מהותיים בבית נאלצה לעזבו ולהשכיר דירה ב-11.7.06 (נספח א' לתצהירה).

12.מחקירתה הנגדית של חנית למדנו שלמעשה הסיבה לעזיבת ביתה הייתה "מכת העכברים", ומאז ועד היום היא מתגוררת בדירה ששכרה. חנית העידה שאין באמתחתה מסמכים המצביעים על פניות בשל ליקויים בבית והיא אף לא הייתה מעורבת בהארכת החוזה על פי האופציה, שכן עזבה את הבית עוד קודם לכן. חקירתה הנגדית של נירית לא הוסיפה דבר.

דיון:

13.נקודת המוצא היא הסכמת הצדדים כפי שבאה לידי ביטוי בחוזה. הוראות החוזה ברורות, בהירות, וחד משמעיות ומפאת חשיבותם אפנה לסעיפים הרלבנטיים: