טופז נ' מדינת ישראל

החלטה

1.לפניי בקשה לפטור את המבקש מתשלום אגרה בהליך העיקרי, שעניינו, תביעה למתן פסק דין הצהרתי, צו עשה "וכך יצירת מצב שהאזרח התובע יוכל לממש את זכותו למשפטי צדק נגד אלה שהרסו(!) את עסקיו וגרמו לקריסתו הכלכלית!".

2. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות ובתשובות מצאתי לדחות את הבקשה.

תקנה 14(ג) לתקנות בתי משפט (אגרות), תשס"ז-2007 קובעת כי:

"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה".

בהתאם לתקנות האגרות, ניתן לפטור את התובע מתשלום האגרה ככל שיניח תשתית עובדתית להוכחת שני תנאים מצטברים, האחד - הוכחת העדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה; השני – כי ההליך נשוא בקשת הפטור מאגרה מגלה עילת תביעה.

בהתאם להלכה על מי שטוען שהוא נעדר יכולת לשלם אגרה לפרוש בפני בית המשפט תמונה שלמה ומלאה אשר למצבו הכלכלי כדי לשכנע בטענותיו כי אכן אין הוא יכול לעמוד בתשלום האגרה, שבעתיים כך כשהתקנות מאפשרות לדון בבקשה ללא קיום דיון פרונטאלי (תקנה 14(ו) לתקנות האגרות).

כך למשל נאמר בע"א 229/89 חיים מצא נ. ציפורה מצא ואח', כי "בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה חייב להוכיח כי חסר יכולת הוא לשלם את האגרה הקבועה. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי... בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד"; כך גם בבש"א 6669/94 מגרפטה נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ או בבש"א 7664/99 סופר נ. סופר ובשורה ארוכה של החלטות שהמכנה המשותף להן הוא חזרה על ההלכה כי על המבקש פטור מאגרה לפרוש תמונה מלאה שיהיה בה להצביע על חוסר יכולת כלכלית, זאת לאור העלויות הכלכליות הנדרשות לקיום הליכי משפט.

כך אומר כבוד השופט ג'ובראן בבשג"ץ 3320/11 ד"ר מעוז נ. הנהלת בתית המשפט (11.5.11):

"נראה כי במקרה דנן חשוב לחזור ולהדגיש מושכלות יסוד של מערכת המשפט. הליכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין שפתח את ההליך והן על מערכת בתי המשפט, קרי, הקופה הציבורית, והצד שכנגד. "בעוד שבין בעלי-הדין ובין עצמם מהווה תוצאת ההליך בסיס לחיוב הצד המפסיד בהוצאות הצד הזוכה, הרי שהשירות הניתן על-ידי המדינה – בקיומה של מערכת בתי-משפט – כרוך באגרה שפותח ההליך צריך לשלמה. מטיבו מהווה החיוב באגרה קשר בין השירות הניתן ובין החיוב של משלם האגרה"...

...אגרת בית משפט מגלמת סכום שנדרש יוזם ההליך לשלם לידי המדינה, לא כתמחור מלא של ההתדיינות, אלא כהשתתפות שלו בחלק מן העלות של ההליך המשפטי וכנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט..." (הדגשות אינן במקור –א.נ.ח).

ואולם תנאי זה אינו לבדי, וכדי להוכיח את הזכות לקבלת הפטור על בית המשפט להשתכנע כי תביעת מבקש הפטור מגלה עילת תביעה.

3.כאמור, לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות, ובתשובות הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות.

אשר להוכחת המצב הכלכלי של המבקש הרי הגם שהתובע לא פרש את מלוא התמונה אודות מצבו הכלכלי, בכל זאת התרשמתי מהמסמכים שצורפו כי מצבו הכלכלי אינו מהמשופרים, כך צרף אישור על הכנסותיו הבאות מ'הבטחת הכנסה', כך צרף עותק של צ'ק המעיד כי הוא מקבל כסף מקופת צדקה, ועל כך הוסיף דפי תנועות חשבון המעידות כי הכנסותיו הן זעומות ובאות בעיקר מהבטחת הכנסה, לכך הוסיף אישור של משרד השיכון המעיד על זכות לסיוע בדיור, ומכך נלמד כי מצבו הכלכלי אינו מהמשופרים.

4.אלא שאין די בהתרשמותי זו ועל המבקש להצביע כי ההליך מגלה עילת תביעה, שבעתיים כך כשהמבקש, פונה לערכאות שונות חדשות לבקרים, כפי שאף עולה מכתבי הטענות בתובענה דנא בה נמנים חלק מההליכים, וכפי שהפרקליטות מציינת בתגובתה כי "המבקש מרבה בהגשת תביעות, הליכים משפטיים, בקשות וכתבי בי-דין אין ספור".

5.הגם שאת עילת התביעה אין צורך להוכיח 'לפני ולפנים' הרי ברור כי עילת תביעה לכאורית חייבת להיות מוצגת לבית משפט.

עיון בכתב התביעה אינו מעלה דבר שכן כתב התביעה מנוסח על דרך הוכחנות, מפנה להליכים רבים אחרים ללא הנחת תשתית המגלה עילה, גם הסעדים המבוקשים אינם ברורים וככל שעלה בידי להבין את התובענה הרי הסעד המבוקש בה הוא "יצירת מצב שהאזרח התובע יוכל לממש את זכותו למשפטי צדק" ומשכך הוא מציין כי הוא "בוחר (ואף מעדיף) לא להכנס בתביעה זו לעניין האשמות (מוצדקות ביותר)..." ו"הן אלו שהביאו את התובע להגיש תביעה זו וכזו, הרי לא (!) יתכן כי אזרח במדינה לא יוכל להביא לדיון טענות צודקות" (סעיף 2 לכתב התביעה) ומשכך "מתבקש בית המשפט להיענות בחיוב למבוקש בכותרת תביעה זו דהיינו לחייב את המדינה להפקיד עבור התובע אגרות וערובות ע"מ שיוכל לתובע להשמיע תביעותיו ..." (סעיף 42 לכתב התביעה).

לא רק שעילת תביעה זו אינה מוכרת הרי כבר בעבר התייחסה לכך כב' השופטת כהן כשציינה בתיק ה"פ 9360-01-13 כי "לא ניתן להגיש תביעה לסעד הצהרתי ולבקש מבית המשפט להצהיר, כי המבקש יהיה פטור מתשלום אגרות וערבות בכל הליך שינהל, או לחייב את המדינה לשלם במקומו אגרות וערבונות...".

דברים אלה יפים גם כאן, ומקובלת עלי עמדת הפרקליטות כי "המתווה למתן פטור מתשלום אגרה ברור הוא, ולפיו כל בקשה תבחן לגופה ועל המבקש לעמוד בכל בקשה מחדש בנטל הראייתי שהטיל עליו המחוקק להוכיח העדר יכולת כלכלית וכי ההלילך מגלה עילה. במצב דברים זה ... הסעד המבוקש מנוגד לדין ולא ניתן להעניקו בשום פנים ואופן." (סעיף 29 לתגובת המדינה).

הוסף לכך את ניסוח כתב התביעה, ובו נפרשים הליכים רבים על דרך הוכחנות, ועל דרך הוספת דעתו של התובע כמעט בכל משפט, ולגבי כל הליך באופן שלא נפרשה לפני בית המשפט עילת תביעה, וודאי שניסוחה הוכחני והמעורפל אינו מאפשר מסקנה כי ההליך מגלה עילה, גם אם מדובר ברף הנמוך של דרישת הוכחת העילה.