טופולנסקי נ' שאשה

פסק דין

זוהי תביעה בגין עבודת קבלנות. התובעת טוענת שהתקשרה עם הנתבע על מנת שיעשה עבורה עבודת קבלנות לתוספת בניה בדירה ברח' יצחק שדה בת"א. תלונותיה הן שלא רק שלא ביצע את כל העבודות על פי המפורט בחוזה ושחלק מהעבודות שביצע, ביצע בניגוד לחוזה, אלא שגם התנהלותו במהלך כל מערכת היחסים, נעשתה מתוך סטנדרט עבודה ירוד והתנהגות בלתי סבירה לחלוטין, לרבות איומים וגרימת נזקים. מתחילה טען הנתבע שתביעה מעין זו יש לתמוך בחוות-דעת מומחה. התובעת עמדה על כך שהיא יכולה להוכיח את תביעתה גם בלי זה באמצעות עדותה שלה. הנתבע הגיש כתב הגנה, ובו טען שפעל על פי ההסכם, וגם ביצע עבור התובעת עבודות נוספות בדירות אחרות, גם לאחר עריכת הבניה על פי הסכם זה. הוא טען שהתובעת עצמה היא זו שעיכבה את התשלומים לו. בעת הדיון טען שהיא פשוט נוכלת.

במשך יותר משעתיים, ניסתה התובעת להוכיח את תביעתה. היא דיברה באריכות וניסתה להצביע בתצלומים רבים שבידיה (הם הובאו לבית המשפט ונשארו בידי התובעת), על הפגמים השונים שנפלו בעבודה כפי שפורטו בנספח לכתב התביעה שהגישה. קשה מאוד לדעת מהתצלומים עד כמה הם בכלל נוגעים לעניין, היכן בדיוק צולמו והאם הם משקפים באמת חריגות מההסכם שצורף. במקצת הפריטים, אכן נראית אי התאמה בין הצילומים לבין הנוסח של ההסכם שצורף, אבל איני סבור שניתן על בסיס זה להגיע למסקנה ממשית.

הרושם שנותר מהצדדים ברור מאוד. הנתבע נראה אדם פשוט. השפה שבפיו דלה. לא שמעתי שיש לו הכשרה ספציפית כלשהי או רישוי לעסוק בעבודה כלשהי. גם במסמכים שצורפו לא צויין מקצועו, ולא הוזכרה הכשרתו. מעדותו התרשמתי שמדובר ב"שיפוצניק", אדם אשר כנראה נוהג לבצע עבודות בניה והריסה מזדמנות, אבל אין זה סביר שאדם בר דעת ישכור את שירותיו כדי לבצע עבודה קבלנית בהיקף משמעותי בלי פיקוח של מהנדס, אדריכל או קבלן מורשה.

בכל זאת, זה מה שכביכול עשתה התובעת. לכאורה הטילה עליו עריכת שיפוץ בהיקף ניכר ובכלל זה עבודות הריסה, בניה, ריצוף, צביעה, נגרות אינסטלציה וחשמל. הדבר מעורר תמיהה: התובעת היא אישה דעתנית וממולחת, המבינה היטב מה היא עושה. יש לה רכוש והיא מבקשת לשפץ אותו בעלות ניכרת. היא יודעת יפה להבחין בטיבן של עבודות בניה, באיכותו של גימור ובסוגים שונים של חומרי בניין. במהלך שעה ארוכה שזכיתי לשמוע את חילופי הדברים שביניהם, התקשיתי להבין כיצד יתכן שהתובעת בחרה דווקא בנתבע לבצע עבודה שכזאת? על פניו הדבר נראה מאוד לא הגיוני. התובעת אף לא בדקה אם הנתבע הוא קבלן רשוי ועל פני הדברים נראה שאין לו כישורים נחזים, לכאורה, לבצע עבודות כאלה. בכל זאת, לא רק שהתובעת (שאף אינה נמצאת בארץ להשגיח על העבודות בעצמה) בחרה בו לבצע את העבודות, היא אף הטילה עליו, לטענתה, את הסדרת האישורים הפורמאליים לערכיתן מול הרשויות. הדבר פשוט מתמיה בהתחשב בכך שלתובע אין כל מעמד המאפשר לו לעשות כן.

מחילופי הדברים בין הצדדים, ומהמסמכים השונים שהוצגו, עולה הרושם שהתקיימו בין הצדדים קשרים עסקיים מורכבים, שכללו העברה של סכומי כסף גדולים מאוד, בעסקאות שונות, כאשר העסקה הספציפית אשר בגינה הוגשה התביעה שבפני, אינה אלא קצה קרחון שלהן. אינני סבור ששמעתי את האמת מהצדדים, ואינני סבור שהמידע שהובא בפני משקף את המחלוקת האמיתית ביניהם, או את האמת בדבר מערכת היחסים העסקית שביניהם. סביר שהתובעת שכרה את הנתבע לבצע עבודות כלשהן, אך אינני מאמין שהיא סברה לרגע אחד ברצינות שבפניה קבלן מקצועי ואחראי המסוגל לבנות על פי מפרט טכני מדוייק, להוציא רישיונות מהגורמים המוסמכים, לעמוד בלוחות זמנים ולבצע כראוי את המשימות אשר לטענתה, נכשל בביצוען. רב הנסתר על הגלוי, אך מה שבפני מעורר בעיקר חשד כבד. בנסיבות אלה, אני דוחה את התביעה ללא צו להוצאות.

על פסק דין זה ניתן לבקש רשות ערעור בבית המשפט המחוזי בת"א בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ה אב תשע"א, 25 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: