טולדנו נ' ווינדמגיין ואח'

פסק דין

1.עניינה של התביעה שבפניי, חוב כספי בסך 1,000 ₪ שחבים הנתבעים, על-פי הנטען, בגין רכישת מוצרי מזון ממכולת שבבעלות התובע.

2.הובע טוען, כי כל פניותיו אל הנתבעים בדרישה לסילוק החוב הנ"ל לא הועילו. מכאן התביעה שבפניי.

3.מנגד מכחישים הנתבעים, בכתב הגנתם, את הטענות שבכתב התביעה וטוענים, כי אינם חבים מאומה לתובע.

4.בדיון שהתקיים בפניי נשמעו עדויות התובע והנתבע 1 וכל אחד מהם חזר בפניי על טענותיו, כמפורט לעיל.

5.לאחר עיון בכתובים ושקילת עדויות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

6.למעט אמרתו, כי לנתבעים חוב כספי בגין רכישת מוצרי מזון ממכולתו, לא הביא התובע כל ראיה - בדמות מסמך בכתב או עדות בעל פה - לאישוש טענותיו. לפיכך, עדותו נותרה עדות בעלמא שאין לה כל תימוכין. מדובר גרסה מול גרסה, כאשר לא מצאתי נתון להעדיף את גרסת התובע על פני גרסתם של הנתבעים. אמנם, התובע הציג לעיוני תרשומת ערוכה בכתב ידו אודות הרכישות, שלטענתו, ביצעו הנתבעים מעסקו וסכומי הכסף שהם חבים בעבור רכישות אלו. ברם, מדובר במסמך שערוך, כאמור, בכתב ידו של התובע ומהווה, למעשה, "חיזוק עצמי". לכן אין בידי ליתן למסמך זה כל משקל ראייתי.

7.לאור הנימוקים שנמנו לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

8.אני מחייבת את התובע לשלם לנתבעים הוצאות הליך זה בסך של 350 ₪. הסכום הנ"ל ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

9.ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 יום.

10.המזכירות תשלח העתקים לצדדים.

ניתן היום, י"ג אב תש"ע, 24 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: