טויל נ' חאג' זכריה

החלטה

בפני התנגדות לביצוע שטר, המוגשת ביחס לשיק על סך 10,000 ₪, ליום 25/8/10. ההתנגדות הוגשה באיחור של מספר ימים וצורפה לה בקשה להארכת מועד.

המשיב התבקש להגיב לטענות המבקש, ותגובתו מונחת אף היא בפני.

כאמור, ההתנגדות הוגשה באיחור קל. בעוד המועד האחרון להגשת ההתנגדות חל ביום 16/11/10, הוגשה ההתנגדות בפועל ביום 22/11/10. צודק המשיב בטענתו, כי מלבד עצם הבקשה להארכת מועד, לא נימק המבקש כלל מדוע איחר בהגשת התנגדותו, ולא נתן טעם, וממילא לא "טעם מיוחד", להארכת המועד להגשת ההתנגדות. המבקש האריך באשר למהותו של הטעם המיוחד הנדרש לצורך הארכת המועד, אך דומה כי נעלם מעיניו, שלא הובא במסגרת הבקשה טעם כל שהוא להארכת המועד במקרה הספציפי שבפני.

יחד עם זאת, הואיל ומדובר באיחור של כמה ימים, סבורני כי גם בנסיבות האמורות יש להוסיף ולבחון את שאלת ההגנה לגופה, ולא להכריע בגורל ההתנגדות רק בשל הגשתה באיחור כאמור.

לגופו של עניין טוען המבקש, כי מדובר בשיק שנתן למשיב כחלק מהלוואה בת 20,000 ₪, אותה היה אמור המשיב להחזיר בתשלומים חודשיים. כאשר הגיע מועד התשלום הראשון, וזה לא שולם, החליט המבקש לבטל את השיק. עוד טוען המבקש, כי שני השיקים שניתנו למשיב נכללו בתביעה שהגיש המשיב נגד מעבידתו בבית הדין לעבודה. עותק מכתב התביעה צורף לתצהיר ההתנגדות.

המשיב טוען, כי אין מדובר כלל בהלוואה, אלא, החברה בה עבד רכשה ממנו ציוד באמצעות השיק. לטענתו, נרכש ממנו ציוד בשווי של כ- 24,000 ₪, כאשר סכום של 16,700 ₪ מתוך סכום זה שולם, ושני השיקים שניתנו לו, על סך 10,000 ₪ כל אחד, נועדו לכסות את יתרת עלות הציוד, ושכר עבודה לחודש מאי 2010, אלא שהשיקים חוללו. לטענת המשיב, אין הוא והמבקש צדדים קרובים, אלא צדדים רחוקים, ועל כן הוא אוחז כשורה בשיק. המשיב מכחיש קבלת הלוואה מהמבקש, וטוען כי לגרסה זו אין שחר.

אשר לטענה בדבר הכללתו של השיק בתביעה שהוגשה בבית הדין לעבודה טוען המשיב, כי מדובר בעילות שונות ובנתבעים שונים: התביעה לבית הדין הוגשה נגד החברה, המעסיקה, בגין כספים שלא שולמו במסגרת יחסי עובד-מעביד, ואילו כאן עסקינן בתביעה שטרית, נגד מושך השיק.

גרסת המבקש, כי מדובר בשיק שניתן כהלוואה אינה נתמכת, בשלב זה, בדבר. אין אף פירוט מספיק, או בכלל, בדבר מהות היחסים בין הצדדים, ועל איזה רקע ניתנה, כטענת המבקש, ההלוואה. אין פירוט כל שהוא של תנאי ההלוואה, כפי שנדרש לצורך קבלת רשות להתגונן. עצם הכללת השיק בתביעה נגד המעבידה (אם אכן נכלל) אינה מונעת את התביעה השטרית, ובלבד שהמשיב לא יגבה את תמורת השיקים פעמיים. על כל פנים, עובדה זו כשלעצמה אינה מצדיקה קבלת ההתנגדות.

למרות האמור לעיל באשר לכלליות טענת ההגנה ובאשר לאי פירוט הטעם להארכת המועד, על מנת שלא לחסום דרכו של המבקש אל בית המשפט לצורך הוכחת הטענה, כי מדובר בהלוואה שלא נפרעה, ולמעשה – בשיק שלא ניתנה כנגדו תמורה, ולאור האיחור הקל בהגשת ההתנגדות, תינתן למבקש רשות להתגונן, אם יפקיד בקופת בית המשפט סכום של 10,000 ₪, תוך 45 יום מקבלת החלטה זו.

בהעדר הפקדה, תידחה ההתנגדות ויימשכו הליכי ההוצאה לפועל.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים ותביא את התיק בפני עם הפקדת הסכום האמור בקופת בית המשפט, או בחלוף המועד להפקדתו.

ניתנה היום, כ"ח שבט תשע"א, 02 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: