טויטו נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה לבטול פסילה מנהלית.

רשיונו של המבקש נפסל ל-60 יום בגין מעורבותו בתאונה שאירעה בכביש 71, צומת תל יוסף, בתאריך 21.5.11.

לטענת המבקש, הוא רכב על אופנוע (להלן: "האופנוע") בנתיב השמאלי מבין שניים, כאשר רכב מסוג וולוו (להלן: "הוולוו"), שנסע בנתיב הימני, סטה לשמאל ופגע במבקש. מכאן שהאחריות לתאונה מוטלת על נהג הוולוו. לטענתו, עברו של נהג הוולוו מכביד לעומת עברו התעבורתי של המבקש, ועל כן מבקש להסתפק בימי הפסילה המנהלית שריצה המבקש עד היום.

התביעה מתנגדת לבקשה. לטעמה, קיימות ראיות לכאורה ומסוכנות, כמפורט בטיעוניה לפניי.

עיינתי בתיק החקירה שהוגש לעיוני, שהטיפול בו טרם הסתיים.

מחומר החקירה עולה כי קיימת תשתית ראייתית להוכחת אחריותו של המבקש לתאונה.

תשתית זו מתבססת על עדויות המבקש ונהג הוולוו, וכן על עדויות עדי ראיה. בנוסף קיימות בתיק תמונות מזירת האירוע, סקיצה של הזירה, דוחות שוטרים (כולל הצהרה בדבר קיומו של יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד המבקש) ותיעוד רפואי ביחס לפציעת המבקש.

מהחומר המפורט לעיל, עולה כי המבקש אכן נהג בנתיב השמאלי מבין שניים, כטענתו, אלא שנתיב זה הינו נתיב המיועד לפניה שמאלה בלבד, למרות שכוונתו המוצהרת היתה לנסוע ישר בצומת. נהג הוולוו, נסע לאט בשיירת המכוניות שנסעו ישר, ובקש לפנות שמאלה. לפיכך, אותת שמאלה ויצא מתוך השיירה אל הנתיב המיועד לכך. העובדה שאותת נתמכת בעדויות עדי ראיה אובייקטיבים.

מיקום סימני מריחה צמיג האופנוע, מחזקים את טענת נהג הוולוו, באשר למיקום התאונה ולאופן התרחשותה.

לא מצאתי כל הצדקה לכאורה להמצאותו של המבקש בנתיב השמאלי.

כתוצאה מהתנהגותו של המבקש, הוא פגע בוולוו, וברכב נוסף מסוג יונדאי, נפל עם האופנוע והחליק על פני הכביש. כתוצאה מכך נפצע המבקש בפלג גופו הימני ונזקק לטיפול רפואי.

מסוכנותו של המבקש נלמדת מהתנהגותו במהלך התאונה ועובר לה. שעה שבחר לעקוף שיירת מכוניות הנוסעות ישר, בסמוך לצומת ובנתיב המיועד לפונים שמאלה בלבד.

מסוכנותו נלמדת גם מגליון ההרשעות הקודמות שלו, ממנו עולה כי המבקש מחזיק רשיון נהיגה לרכב משנת 98. את רשיונו לאופנוע קיבל בשנת 2010. בתקופה זו צבר המבקש 13 הרשעות קודמות, בין היתר, בעבירות של אי השלמת עקיפה לפני צומת, נהיגה שלא בימין הקיצוני של הכביש ונהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף. כמו כן, מהירות, אי ציות לתמרור ב-37 ולתמרורים נוספים ועוד.

אשר על כן, ולאור העובדה שהוצהר כי קיים יסוד להניח שיוגש כתב אישום נגד המבקש, אני מוצאת כי החלטת הקצינה הפוסלת סבירה וראויה בנסיבות המקרה.

לא מצאתי בנימוקי הבקשה עילה שתצדיק קיצור הפסילה תוך העדפת האינטרס הפרטי של המבקש על פני האינטרס הציבורי, ועל כן אני דוחה את הבקשה.

המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ המבקש.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"א, 10 יולי 2011, במעמד התביעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: