טוויל נ' בן עזרא מ.ר. 100450 ואח'

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה כספית כנגד הנתבעים לסך של 50,000 ₪ בעילה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965.

2.בכתב התביעה טוען התובע בתמצית כי הנתבעים, שניהם מהנדסי בניין, הוציאו תחת ידם חוות דעת מטעם הצד שכנגד, במסגרת הליך משפטי המתנהל בין התובע לבין צד שלישי (משפחת מלאכי). לטענת התובע, חוות הדעת כוללת קביעות אשר אינן אמת ואשר יש בהן משום פרסום לשון הרע.

3.הנתבע 2 הגיש בקשה למחיקת התביעה על הסף בהיעדר עילה לפי הוראות תקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 ולחילופין לדחייתה על הסף לפי הוראות תקנה 101א(3).

4.אף הנתבע 1 טוען בכתב ההגנה מטעמו כי יש לדחות את התביעה כנגדו על הסף בהיעדר עילה ובהיעדר יריבות.

טענות הצדדים

5.טענתם המשותפת של הנתבעים, בבקשה מטעם הנתבע 2 ובכתב ההגנה מטעם הנתבע 1, היא שחוות דעת המוגשת במסגרת הליך משפטי חוסה תחת הגדרת פרסום מותר בהתאם להוראות סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965 ומאחר שכך, אין היא יכולה להוות עילה בתביעה שעילתה פרסום לשון הרע.

6.התובע טוען בתגובתו כי "התביעה איננה בגין מהות חוות הדעת או נגדה, אלא בגין הפרסום השקרי והפגיעה הקשה בשמו של התובע שחוות הדעת הינה הבסיס לפרסום זה".

הפרסום השקרי הנטען הוא האמירה שהתובע איננו קבלן רשום. התובע מרחיב כי מאז עריכת חוות הדעת, מפיץ הצד השלישי, מזמין חוות הדעת, את האמור בה וגורם לו לנזקים.

7.הנתבע 2 הגיש תשובה לתגובה, החוזרת למעשה על עיקר טיעוני הבקשה.

דיון והכרעה

8.תקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, שכותרתה "מחיקה על הסף", קובעת כדלקמן:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:

(1) אין הכתב מראה עילת תביעה".

9.אין מחלוקת בין הצדדים, כי פרסום לשון הרע המיוחס לנתבעים נכתב בחוות דעת אשר נערכה והוגשה במסגרת הליך משפטי, בבחינת עדות מטעם הנתבעים (כמפורט בסעיף 3 לכתב התביעה).

10.סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965 שכותרתו "פרסומים מותרים", קובע כדלקמן:

"לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי -

........

(5) פרסום על ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור".

11.חוות הדעת שערכו הנתבעים או מי מהם היא בבחינת עדות ראשית אשר ניתנה על ידי עדים במסגרת הליך משפטי, ומכאן שהמדובר בפרסום שאינו יכול לשמש עילה במשפט אזרחי או פלילי.