טוויל נ' מדינת ישראל

החלטה

זוהי בקשה לעיון חוזר בהחלטה שניתנה בבקשה להחזרת תפוס.

ביום 23/5/13 נתפס רכבו של המבקש, בטענה ששימש לניהול עסק שלא כדין, ובוצעה מתוכו רוכלות ניידת ללא רישיון עסק, לרבות מכירת משקאות משכרים.

בזמנו טען המבקש כי אין תכלית להמשך תפיסתו של הרכב, שלא מדובר בחשד לביצוע עבירה פלילית, שהתפוס אינו משמש כמוצג בתיק, שאם בבוא היום תרצה המשיבה לטעון שהתפוסים משמשים כמוצגים, הרי המדובר במוצרי מזון שיש להם תאריך תפוגה.

עוד טען המבקש, כי הרכב משמש אותו לצרכיו היומיומיים להסעת בני משפחתו, וכי האינטרס הציבורי אינו דורש צעד כה דראסטי כמו תפיסתו של אותו רכב.

הדיון בבקשה המקורית התקיים בפני ביום 30/5/13, ובתום הדיון החלטתי להחזיר את הסחורה למבקש ללא תנאי, אך לגבי הרכב – קבעתי כי יוחזר רק בכפוף להפקדת סכום מזומן של 3000 ₪, וכן ערבות עצמית וערבות צד ג' של 20,000 ₪ כל אחת, תוך איסור דיספוזיציה ברכב.

הבקשה הנוכחית היא בקשה לעיון מחדש.

המבקש טוען כי היתה לו הבטחה שלטונית מהעירייה להפעלת העסק במסגרת רישיון רוכלות שניתן לו בעבר, אלא שלאחר שסר חינו בעיני ראש העיר, העירייה לא חידשה את רישיון העסק, וכך נאלץ להמשיך ולעבוד ללא רישיון עסק.

למעשה טוען המבקש טענה של הגנה מן הצדק, שצריך להניח לה תשתית עובדתית, אבל גם אם אניח שאכן זהו המצב, הדרך לתקוף את התנהלותה של העירייה, היא על ידי הגשת עתירה מנהלית לקבלת רישיון ולא על ידי המשך עיסוק בעסק ללא רישיון.

למעשה כל העובדות היו ידועות למבקש כבר בעת הדיון בבקשה המקורית. לא התגלו מאז שום עובדות חדשות, ודאי לא עובדות שיש בהן כדי לשנות את ההחלטה המקורית, שאגב כן התירה את החזרת הרכב למבקש, אלא בכפוף לתנאים שונים שיאפשרו את חילוטו בתום ההליך היה והנאשם-המבקש יורשע ויתבקש חילוט הרכב.

בנוסף, המבקש טען בזמנו כי זהו הרכב היחיד שמשמש אותו לעיסוקו, אבל בדיון שהתקיים בפני אתמול התברר שהמבקש ממשיך לעבוד על אף שהרכב שלו נתפס, משמע עובד באמצעות רכב אחר, וממילא המבקש לא הצביע על נזק כבד כטענתו שנגרם לו כתוצאה מכך שהרכב עדיין מוחזק בידי המשטרה.

סיכומו של דבר, הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ח' אב תשע"ג, 15 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: