טובת הקטינים במסגרת סכסוך משמורת

1.         בפתח החלטתי זו אדגיש כי הסכסוך שבפני סבוך ומורכב והוא חורג מסכסוך משמורת רגיל בין בני זוג הנפרדים ומתגרשים.  ובמה "ייחודו" של סכסוך זה?  -

א.         פיצול המשמורת בין ההורים על ארבעת הקטינים: -

סמוך לפירוד הזוגי, לפני עשור, פוצלו ארבעת הילדים, האחים, בין ההורים.

ב 11/1998 נערכה בדיקה למסוגלות הורית ע"י מכון אדם. בעקבותיה הומלץ על פיצול הקטינים בין ההורים במקביל לפיצול ההורי ומאז כל הורה מחזיק  שני קטינים, שני אחים, במשמורתו.

במשמורת האם בנהריה - הבן . אל. יליד 28.12.93  והבן . א. יליד 22.11.91 .

במשמורת האב בת"א    - הבן .מ. (.מ.) יליד 17.10.89 והבן- .י. יליד 18.10.87. 

ב.         רמת הקונפליקט בין ההורים: -

מתחילת הסכסוך ועד היום, כאמור לפני למעלה מ- 10 שנים, עוצמת המתח, הכעס והמרירות בין ההורים לא שכחה.

חרף חלוף הזמן, עליו קיימת האמרה העממית - "הזמן הוא התרופה הטובה ביותר" - המחלוקת בעניין המשמורת וסדרי הראיה יוקדת, שלא ברציפות, מאז 1996 (כמו גם סוגית המזונות).

לכך יש להוסיף כי ב"גלגול הקודם" התנהלו בביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה ובביה"ד הרבני האזורי בחיפה הליכים רבים והתקיימו ד.י.ם טעונים.

גם בהליכים הקודמים הונח חומר ראיות וטענות ענף וכרסתני וגם אז התערבו שירותי הרווחה באופן אינטנסיבי.

ג.          התערבות הגורמים המטפלים בקהילה (שתי פקידות סעד, וועדת תסקירים, בדיקת מסוגלות הורית): -

שירותי הרווחה - פקידי הסעד המקומיים והמחוזיים - הגישו בהליך הקודם 5 תסקירים לערכאות השיפוטיות - בימ"ש לענייני משפחה בחיפה,  בית הדין   האזורי   הרבני  בחיפה - התסקירים מ - 24/7/97, 6/5/97, 10/3/99, 6/9/01, 11/6/02.

ובפני הונחו שני תסקירים נוספים - 27/10/05, 18/6/06. 

ההמלצות בתסקירים נערכו לאחר בדיקה למסוגלות הורית והתערבות פקידי סעד מחוזיים בשנת 98 (ראה ע' 2 לתסקיר מיום 27/10/05).

ד.         תקופות ארוכות של נתק בהסדרי ראיה חרף צימצומם לאחת לחודש: -

הגם שרשויות הרווחה ופקידי הסעד המקומיים והמחוזיים ניסו,  במשך שנים רבות, לסייע למשפחה לייצב דפוסים של הסדרי ראיה קבועים בין הקטינים לבין הוריהם - לא עלה הדבר בידם.

עדיין לא קיים דפוס נורמטיבי של הסדרי ראיה בין ההורים לבין הקטינים ובין האחים שבמשמורת האם לבין האחים שבמשמורת האב.

חרף ניסיונות תיווך וגישור רבים שנערכו ע"י שירותי הרווחה, גם צמצומם של הסדרי הראיה מאחת לשלושה שבועות לאחת לחודש (סוף השבוע הראשון) לא קוימו. הילדים, הקשר בינם לבין אחיהם, הקשר בינם לבין הוריהם, שרוי למרבה הצער, כיום בנקודה דומה, פחות או יותר,  למצב שהיה בפתח הסכסוך, כאמור לפני 10 שנים; גם הגירושין, שאירעו לפני 5 שנים, לא הועילו. 

2.         לאחר שקיימתי דיון בנוכחות הצדדים ובאי כוחם, עיינתי בכתבי טענות וברצף התסקירים נדרשתי בהחלטתי זו להכריע בשתי סוגיות מרכזיות: -