טובים נ' בנק מזרחי טפחות בעמ

פסק - דין

1.בפני ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, עדי אייזדורפר, מיום 27.12.09, שבהתאם לסעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967, הדן באחריותו של צד ג', חייבה את המשיב לשלם לזוכה אך ורק סך של 12,529 ₪ בצרוף הוצאות בסך של 1,800 ₪ בתוספת מע"מ.

2הואיל והמדובר בהחלטה שיפוטית של רשמת ההוצאה לפועל, בהתאם להוראות סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 ולהוראות תקנה 120(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"מ-1979, לפיכך ניתנת ההחלטה האמורה לערעור בזכות בפני בית משפט השלום בתוך 20 ימים.

3.הערעור שבפניי, שבו מלין המערער על גובה חיובו של המשיב כלפיו, הוגש באיחור ניכר, אך ורק ביום 08.02.10, ללא בקשה להארכת מועד להגשת הערעור.

המערער שהיה מיוצג בהליכי ההוצאה לפועל בידי משרד עוה"ד אלחנן ויניצקי, הגיש הערעור כשהוא אינו מיוצג ולא מצאתי בטיעוניו מענה של ממש לטענת ב"כ המשיב בעניין האיחור הרב שבהגשת הערעור.הואיל והמערער היה מיוצג בזמנו והחלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל הגיעה לידיו של בא כוחו דאז עוד ביום 28.12.09, לפיכך היה צורך בהגשת בקשה להארכת מועד להגשת הערעור דנן ביום 08.02.10 וכזאת אין בענייננו. די בכך על מנת לדחות על הסף את הערעור.

4.אציין כי גם לגופו של עניין דין הערעור להידחות.

עיינתי בהודעת הערעור על נספחיה, בתגובת המשיב ובתשובה לתגובת המשיב, ונחה דעתי כי החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל אין בה כל טעות.

לענייננו, מטרתו של סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל אינה להעניש את הצד השלישי על שלא קיים את צו העיקול אלא לחייב את הצד השלישי לשלם לזוכה את שווי הכספים אשר מעוקלים בידו ואשר הצד השלישי הוציאם מידיו ללא הצדק סביר.

כב' רשמת ההוצאה לפועל בחנה בהחלטתה את התנהגות הבנק המשיב בהתאם לסדר הטלת העיקולים בנפרד ובמובחן לגבי כל עיקול ועיקול משבעת העיקולים הרלוונטים לעניין דנן.

לא מצאתי כל טעות עובדתית או משפטית בהחלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל והחלטתה המפורטת והמנומקת, לרבות הסכומים שבהם מצאה לחייב את הבנק המשיב, ראויה ונכונה ואין כל מקום להתערב בה.

5.תוצאת האמור היא שהערעור נדחה.

לפנים משורת הדין אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתן היום, ז' סיון תש"ע, 20 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: