טובולסקי נ' המסחר והתעסוקה

פסק דין

עניינה של התביעה ב"מבחנים למתן תמיכות של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, האגף למעונות יום ולמשפחתונים לעידוד שילובן של אמהות בשוק העבודה" בנוסח לשנת תש"ע (להלן: "מבחני התמיכה").

בהתאם למבחני התמיכה משתתפת המדינה בעלות שכר הלימוד במשפחתונים ומעונות יום של ילדי אמהות עובדות, אמהות לומדות, אמהות שהן עולות חדשות, אמהות שהן תושבות חוזרות ואמהות הזכאיות לדמי אבטלה, הכל כמפורט במבחני התמיכה.

דרגת הזכאות להשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד משתנה בהתאם לאמות מידה שונות כפי שנקבע במבחני התמיכה, כאשר נקודת המוצא לקביעת דרגת הזכאות נקבעת, בדרך כלל, על בסיס חישוב רמת ההכנסה לנפש במשפחה (להלן: "מבחן ההכנסה"). בכל האמור בדרגת הזכאות לאמהות עובדות, היא הקטגוריה הרלבנטית לענייננו, נקבע כי היקף השתתפות המדינה קטן ככל שמספר שעות העבודה השבועות של האם קטן מ- 40 שעות עבודה שבועיות ובהתאם למדרגות השתתפות שנקבעו.

התובעת, אם לתשעה ילדים, עבדה במועד הרלבנטי לתביעה כמורה מטעם משרד החינוך בשני בתי ספר. היקף שעות עבודתה – כנקוב בתלושי השכר שהציגה – עמד במועד הרלוונטי על 30.67 שעות שבועיות בשני בתי הספר.

התובעת הגישה בקשה לקבלת השתתפות מהמדינה בעלות שכר הלימוד למשפחתון עבור בתהּ בשנת הלימודים תש"ע – שהיא שנת הלימודים היחידה הרלבנטית לענייננו.

לאחר עיכובים שונים שחלו בטיפול בבקשה, נקבעה לתובעת דרגת זכאות 6 המזכה אותה בהשתתפות בסך של 589 ₪ לחודש בעלות המשפחתון.

בעקבות זאת פנתה התובעת לגורמים שונים, ובכלל זה לאגף למעונות יום ולמשפחתונים במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה (להלן: "הנתבע" או "המשרד") ולוועדת חריגים הפועלת במסגרתו, והעלתה טענות שונות בקשר עם דרכת הזכאות שנקבעה לה. בסופו של יום נמצא כי נפלה טעות בחישוב היקף שעות עבודתה על פי תלושי השכר שהציגה ודרגת הזכאות תוקנה כך שנקבעה לה דרגת זכאות 5 המזכה אותה בהשתתפות בסך של 633 ₪ לחודש. חרף האמור, נכון למועד הגשת התביעה כמו גם למועד הדיון, טרם שולם לתובעת ההפרש המגיע לה בגין תיקון דרגת הזכאות.

בתביעה דנן מלינה התובעת על דרגת הזכאות המתוקנת שנקבעה לה. לעניין זה היא מעלה שלוש טענות מרכזיות שעניינן היקף שעות עבודתה בפועל לעומת היקף שהשעות הנקוב בתלוש השכר, היקף שעות לימודיה והיקף שעות הלימוד של בעלה ב"כולל". לטענתה, כשמביאים בחשבון את הנתונים האמורים דרגת הזכאות המגיעה לה היא דרגה 3 המזכה אותה בהשתתפות בסך של 883 ₪ לחודש. משכך תובעת התובעת סך השווה להפרש בין הסכום לפי דרגת הזכאות שנקבעה לה בקשר עם שנת הלימודים תש"ע לבין הסכום המגיע לה לטענתה. בנוסף עותרת התובעת לפצותה בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה נוכח התנהלות המשרד בעניינה.

אדון בקצרה בטענותיה של התובעת.

טענתה הראשונה של התובעת היא כי לצורך חישוב דרגת הזכאות היה על המשרד להביא בחשבון את שעות עבודתה בפועל (לרבות שעות עבודה בגין אסיפות הורים, שיחות עם תלמידים, ישיבות צוות, בדיקת מבחנים, הכנת שיעורים, תורניות שונות וכיוצא באלה) ולא להתחשב רק בשעות העבודה כפי שצוינו בתלושי השכר שהציגה. לטענתה, היקף שעות העבודה בפועל מגיע במצטבר כדי למעלה מ-40 שעות שבועיות.

דין טענה זו להידחות.

ראשית, התובעת לא הציגה ראיות כלשהן בדבר היקף שעות עבודתה שלא מצאו ביטוי בתלוש השכר שלה, ואשר יש בהן כדי לבסס טענתה בדבר היקף השעות בפועל.

שנית, ועיקר, במהלך הדיון הבהירה נציגת המשרד כי עמדת המשרד לעניין חישוב שעות העבודה בתחום ההוראה היא כי יש להביא בחשבון אך את שעות העבודה כמצוין בתלוש השכר. כפי שהובהר בדיון, עמדה זו יושמה ומיושמת כלפי כלל האמהות העובדות המועסקות כמורות, כמו גם כלפי אמהות עובדות במקצועות אחרים הדורשים שעות עבודה בהיקף שיכול לעלות על השעות הנקובות בתלוש השכר. אכן, חישוב שהיה לוקח בחשבון, ביחס לכל אם עובדת, את היקף שעות עבודתה המדויק בפועל, יכול שהיה מביא לתוצאה צודקת יותר ולקידום התכלית של עידוד שילובן של אמהות בשוק העבודה. עם זאת, אין בידי לקבוע כי בנסיבות העניין עמדתו של המשרד או פרשנותו למבחני התמיכה שנקבעו על ידו איננה סבירה. עמדת המשרד מקדמת וודאות, אחידות ושוויון ביישום מבחני התמיכה. היא מאפשרת את הוצאתם אל הפועל באורח ברור ופשוט. היא מתיישבת עם הוראות מבחני התמיכה כמו גם עם תכליתן. כידוע, בעת פרשנותן של הוראות נוהל רשאי בית המשפט להביא בגדר שיקוליו גם את הפרשנות הנוהגת של בעל הסמכות ביחס להוראות הנוהל ואופן יישומן על ידו הלכה למעשה (ראה בג"צ 6395/98 אלקושי נ' קצין התגמולים משרד הבטחון, פד"י נ"ד(1) 454, 462 (2000); בג"צ 333/68 מפעלי מושבי הדרום בע"מ נ' מנהל מס רכוש, פד"י כג(1) 508, 512). בירור פרטני של היקף שעות העבודה בפועל בשונה מההיקף הנקוב בתלוש השכר עלול להכביד ואף לסכל את התמיכה. על רקע זה יש להבין את עמדת המשרד לפיה יכול העניין לבוא על תיקונו על דרך של הכללת שעות העבודה בפועל בתלוש השכר (ובהקשר זה יצוין כי, מדברי התובעת עצמה עולה כי בעקבות תכנית "אופק חדש" של משרד החינוך נכללות כיום בתלוש השכר שלה שעות "שהייה" שהן מעבר לשעות שנכללו בתלוש השכר בעבר, באופן שהנקוב בתלוש השכר משקף למצער, ביתר קירוב, את היקף העבודה בפועל, אף שלטענתה עדיין אין בכך כדי לשקף את מלוא שעות העבודה בפועל).

משכך, דין טענתה זו של התובעת – להידחות.

טענתה השנייה של התובעת היא כי יש לראות בשעות הלימוד שלה ב"סמינר מרכז בית יעקב" וכן בלימודיה במסגרת קורס הכרת המחשב מטעם ל.ה.ב.ה. במשרד האוצר כשעות עבודה לצורך חישוב זכאותה לפי מבחני התמיכה. במהלך הדיון הוסיפה התובעת והסבירה, כי לימודיה התחייבו בנסיבות העניין נוכח הרפורמה שהוחלה במערכת החינוך ולמעשה נועדו במישרין לאפשר את המשך העסקתה כמורה במערכת החינוך.

אין בידי לקבל אף טענה זו.

התובעת לא הוכיחה כי לימודיה נעשו במסגרת מוסד מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה כנדרש בס' 4(3) למבחני התמיכה. למעלה מכך, על פי אמות המידה שנקבעו במבחני התמיכה יש אבחנה בין היקף שעות העבודה – שהוא הנתון הרלבנטי ביחס למי שמבקשת תמיכה בהיותה אם עובדת, לבין היקף שעות לימוד – שהוא הנתון הרלבנטי למי שמבקשת תמיכה בהיותה אם לומדת. מבחני התמיכה אינם מאפשרים צבירת שעות לימוד כשעות עבודה או להיפך (היינו: צבירת שעות עבודה של מי שעבודתה נדרשת לשם מימון לימודיה כשעות לימוד נוספות). זו גם עמדתו העקרונית של המשרד כפי שהוצגה במהלך הדיון. התובעת מבקשת למעשה לקרוא לתוך מבחני התמיכה הוראות שעומדות בניגוד ללשונו הברורה. משכך, גם טענה זו אין לקבל.

טענתה השלישית של התובעת היא כי משבעלה לומד ב"כולל" יש להתחשב גם בשעות הלימוד שלו, בהיקף של 42 שעות שבועיות, לצורך חישוב דרגת הזכאות.

אף טענה זו אין לקבל.