טובול נ' אראל ואח'

פסק-דין

1.בפני בית המשפט תביעת פיצויים בגין נזק שנגרם לרכב התובע עקב חיכוך ברכב הנתבעת.

מדובר ברכב מאזדה MVP שנת יצור 1994 שהינו בבעלות התובע משנת 2006 (על פי רשיון רכב).

2.זירת האירוע הינה תחנת אוטובוס המצויה לפני האולפנה בה לומדת בת התובע.

3.כידוע, עצם העמדת רכב פרטי בתחנת אוטובוס הינה עבירת חניה עפ"י סע' 5(1)(12) לחוק עזר לירושלים [העמדת רכב וחנייתו], התשכ"א– 1960. במקרה דנן, אין תמרור המתיר העלאה והורדת נוסעים שאינם נוסעים באוטובוס ציבורי. אולם, אין בעבירה דבר כדי לקבוע קשר סיבתי בין האירוע לבין העבירה ולכן, למעט העובדה המטאפיזית בכך שאילו לא החנה התובע רכבו במקום או לו היתה הנתבעת מצייתת לחוק, היתה נמנעת התאונה, אין לעבירה זו חשיבות לעניין דנן.

4.קיימות גרסאות סותרות אודות האירוע עצמו. לטענת התובע, עמד הוא במקום ואז הנתבעת פעלה בחיפזון ללא תשומת לב בעת שניסתה להחנות לפניו וכך פגעה ברכבו. בתמיכה לגרסת התובע, העידה בתו אשר אישרה כי רכב התובע עמד בעת האירוע כאשר היא היתה בדרכה לצאת מן הרכב.

5.מנגד נטען ע"י הנתבעת כי בעת שהתקרבה להחנות את רכבה, התקדם התובע שמאלה ופגע ברכבה.

הוגשו תמונות כאשר הדגש הוא על נ/1.

לפי הנזק ברכב הנתבעת, ניתן להבחין בנזק המתחיל מקדימה לאחור והתואם יותר את גרסת התובע ולו במשקל נוצה להטיית מאזן ההסתברויות לטובת תביעתו.

אילו רכב התובע היה מתחיל לנוע כאשר רכב הנתבעת לפניו, אזי הנזק/שפשוף היה מתחיל מאחור לכיוון קדימה. המעיכה הנראית ברכב הנתבעת תואמת מכה קלה ביותר אולם, השפשוף נמצא מקדימה למעיכה ואף צורת המיעכה (לעומק המאחור לקדימה) לכן, יש לדחות את גרסת הנתבעת כאמור.

6.בכל תביעת פיצוי יש להוכיח נזק. במקרה דנן נגרם נזק אולם, הנזק לא תוקן. מדובר בנזק מזערי יחסית לעומת שווי הרכב שהינו כ 20 שנה על הכביש אשר הינו מזערי בשוק כיום. נכון הדבר כי רכב תקין ללא זיקה לשנת היצור, שווה לבעליו יותר מהנקבע ע"י מחירון "יצחק לוי". אולם, במקרה דנן, מדובר ברכב התובע שאינו שמור היטב כאשר השפשוף אינו בולט מיתר השפשופים ברכב התובע אשר לא תוקנו.

מה מידת הנזק? תיקון הרכב אינו תואם שווי הרכב ומצבו הכללי, אך האם בכך יש לפטור את הנתבעת מתשלום פיצויים? התשובה לכך הינה שלילית. אין לקבוע מצב כי פגיעה ברכב שאינו משתלם לתקנו, להותיר את בעל הרכב ללא קבלת פיצוי שכן, הפיצוי הינו על עצם קרות האירוע ולא מעבר לכך.

7.לאור האמור, על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 700 ₪ כולל הוצאות משפט וזאת לא יאוחר מיום 15.8.13.

בהעדר תשלום במועד, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י' אב תשע"ג, 17 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: