טואיטו נ' דנוצה ואח'

פסק דין

1.תביעה על סך 24,838 ₪.

2.ביום 15/8/2008, השכיר התובע לנתבע 1 דירה באילת. משך השכירות שנה מיום 19/8/2008 עד 18/8/2009, תמורת שכר חודשי של 2,800 ₪.

ביום 5/4/2009 עזב הנתבע 1 את הדירה, וביום 19/4/2009 השכיר התובע שוב את הדירה תמורת שכר של 2,500 ₪ לחודש.

3.הנתבעת 2, היא רעייתו של הנתבע 1, ששמה הוסף לחוזה על ידי התובע על פי פרטים שמסר לו הנתבע 1, אך היא לא חתמה על החוזה. הנתבעים 3 ו-4 חתמו כערבים להתחייבויות הנתבע 1 על פי החוזה.

4.לטענת התובע, נגרמו לו נזקים בסך 8,038 ₪, על פי ראשי הנזק הבאים:

2.000 ₪ בגין חורים שגרם החתול שגידל הנתבע 1 לסלון דירת התובע. התובע צירף צילומי תמונות הספה בהם נראים חורים קטנים.

1.500 ₪ צביעת הדירה מחדש על ידי התובע. הנתבע 1 חלק על כך וטען שצבע את הדירה בעצמו.

450 ₪ נסיעות לצורך השכרת הדירה לאחר.

500 ₪ דמי תיווך.

1,800 ₪ אובדן דמי השכירות בשל הפער בין דמי השכירות החודשיים שאמור היה הנתבע 1 לשלם לבין דמי השכירות החודשיים שבהם הושכרה הדירה בפועל.

1,288 ₪ בגין 14 ימים שהדירה לא הייתה מושכרת.

3.000 ₪ אובדן ימי עבודה.

5.טענתו הכללית של הנתבע 1 היא, כי הפסקת השכירות נעשתה בהסכמתו המלאה של התובע , וכי צבע את הדירה וכי הנזקים שנגרמו לספה מופרזים.

6.לאחר שבחנתי טענות הצדדים, והקשבתי ברוב קשב לעדויותיהם, סבורני שהתובע זכאי לפיצוי בגין הפרת חוזה השכירות. דהיינו, 14 ימים שבגינם הדירה לא הייתה מושכרת, וכן אובדן שכר הדירה בגין השכרת הדירה בשכר דירה מופחת.

יחד עם זאת, סכום התביעה מעל 24,000 ₪, ואף הערכת כל אחד מהנזקים, מופרז.

במחלוקת בעניין צביעת הדירה, מעדיף אני את גירסת הנתבע 1.

דמי הנסיעות הם סכום שהתובע ממילא אף לשיטתו היה צריך להשקיע, וכל שגרמה הפרת החוזה הוא הקדמת ההוצאה. הוא הדין אף ביחס לדמי התיווך. לכל היותר יינתן לכך משקל מסוים בקביעת סכום הפיצוי.

הנזק של 3,000 ₪ אובדן ימי עבודה לא הוכח, ואף אם נאלץ התובע להקדיש זמן לצורך השכרת הדירה, ספק רב בעיני אם מדובר באובדן 10 ימי עבודה מלאים. מכל מקום, לא הונחה בפני בית המשפט כל ראיה ביחס לשכר עבודתו של התובע.

7.לאור כל האמור, התביעה נגד הנתבעים 1, 3 ו-4 מתקבלת, ואני מחייבם ביחד ולחוד לשלם לתובע סכום כולל של 3,000 ₪.