טואדר ואח' נ' משרד הפנים/מינהל האוכלוסין

פסק דין

1.העותר מס' 1, אזרח רומניה יליד 1953, נכנס לראשונה לישראל בדצמבר 1998 באשרת עובד זר.

בישראל הכיר את העותרת מס' 2 ("העותרת"), אזרחית ישראל ילידת 1950.

בסוף שנת 2005 פנתה העותרת בבקשה למשרד הפנים למתן מעמד בישראל לעותר בשל העובדה כי השניים מקיימים חיים משותפים – ללא נישואין.

דא עקא – העותר נשוי לאשה, אזרחית ותושבת רומניה ולהם משפחה וילדים. בשימועים שנערכו לעותרים ב- 2005, 2007 ו- 2008 טען העותר כי נבצר ממנו להתגרש מאישתו ברומניה. בשימוע האחרון שנערך לעותרים, במאי 2009 הסיקו עורכי השימוע כי העותר טרם התגרש מאשתו, כי הוא לא מעוניין להתגרש ממנה וכי למעשה הוא מקיים חיים כפולים – עם אשתו ומשפחתו ברומניה ועם העותרת בישראל.

בעקבות כך החליט המשיב ב- 30.9.09 לסרב לבקשת העותרת למתן מעמד לעותר בישראל ולהורות על הפסקת ההליך המדורג (עפ"י "נוהל הטיפול בהסדר מעמד לבני זוג של אזרחים ישראליים" – נוהל מס' 5.2.0009 (להלן "הנוהל")

העותרים ערערו בפני המשיב על החלטה זו וצירפו לערעורם תצהיר של אשת העותר (ברומניה) לפיו היא חיה בפירוד מבעלה (העותר) מזה 11 שנים, כי בביקוריו ברומניה לנים היא והעותר (בביתם) בחדרים נפרדים, כי "איננו מתגרשים בגלל סיבות בירוקרטיות" וכי מטרת ביקוריו של העותר ברומניה, ושהייתו בביתם, היא לשם ביקור ילדיהם ונכדתם.

ביום 24.2.09 דחה המשיב סופית את ערעור העותרים והורה כי אם העותר "...לא ימציא תעודת גירושין תוך 30 יום יהיה עליו לעזוב את הארץ".

כנגד החלטה זו הוגשה העתירה שבפני.

2.לטענת העותרים הם חיים כידועים בציבור זה למעלה מ- 11 שנים, בין העותר לבין אישתו ברומניה אין יותר קשר של זוגיות "והעובדה כי העותר טרם התגרש ממנה נובעת אך ורק מטעמים רכושיים ופרוצדוראליים מאחר וקיים רכוש משותף לעותר ולאשתו הכולל דירת מגורים אחת, אשתו של העותר מסרבת להתגרש ומתנה זאת בקבלת כל הדירה המשותפת בתוספת סכומי כסף רבים שעל פי השערתה, יש בידי העותר בישראל. לפיכך נמנעה מהעותר האפשרות להסדיר את גירושיו עד היום". (סעיף 10 לעתירה).

העותרים טוענים כי חל בענינם נוסחו המקורי של הנוהל ובו לא נדרש כי על בן הזוג הזר להיות בסטאטוס של "פנוי". לחילופין, גם עפ"י נוסחו החדש של הנוהל – בו נדרש סטאטוס ה"פנוי" גם מבן הזוג הזר – הרי שאם הוא רשום כנשוי, עדיין "...יש לקיים תחקיר מעמיק ולקבל הסבר לסיבה המונעת גירושין בצירוף תימוכין לכך וכן הוכחה כי אינם בקשר זוגי עם בני הזוג להם הם נשואים".

העותרים טוענים כי סיפקו הסבר סביר וראוי להעדר הזוגיות בין העותר לאשתו ברומניה ונתנו לכך תימוכין בתצהירה האמור של אשת העותר.

(יצויין כי התצהיר הוגש בתחילה ללא אימות נוטריוני – אולם מכשלה זו הוסרה לאחר שב"כ העותרים הגיש לתיק ביהמ"ש עותק מאומת נוטריונית של התצהיר).

3.המשיב טוען כנגדו כי מכלול הראיות המנהליות שהובאו בפניו – ובהן דברי העותרים בשימועים השונים והרבים, מלמדים כי הקשר שבין העותר לאשתו ברומניה לא נותק וכי הסיבה לאי עריכת הגירושין ביניהם איננה "בירוקרטית" – אלא פרי בחירתו של העותר.

בין היתר נסמכת עמדתו זו על הנתונים כדלהלן:

א.העותר נוהג לנסוע נסיעות תכופות לרומניה. במהלך נסיעותיו אלה הוא מתגורר

בבית המשותף לו ולאשתו.

ב.בישיבות השימוע טען העותר כי אינו מתגרש מאשתו מאחר ו"יש לה בעיות לב

והוא אינו רוצה להלחיצה".

אשתו לעומת זאת מוסרת בתצהירה כי מניעת הגירושין הוא "מסיבות