טהא נ' ג'ולאני
|
עש"א בית משפט השלום ירושלים |
50570-07-13
23.10.2013 |
|
בפני : גד ארנברג |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מאהר טהא |
: עדנאן ג'ולאני |
| החלטה | |
החלטה
בפני ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ, יהלומי אורית, אשר דחתה על הסף בקשה בטענת פרעתי של המערער, בה טען כי אין מקום לבצע את פסק דין הפינוי שלשם ביצועו נפתח תיק ההוצל"פ, וזאת משום שהמקרקעין נשוא הפינוי הוקנו לאפוטרופוס על נכסי נפקדים ומשכך אין לבצע בו כל פעולה משפטית ללא הסכמת האפוטרופוס על נכסי נפקדים. בנוסף טען המערער, כי במהלך השנים שממתן פסה"ד של הפינוי ועד למשלוח הודעת הפינוי אליו הוא רכש כדין חלק מהמקרקעין ונכון להיום הוא מחזיק כדין בחלקים של המקרקעין נשוא פסק הדין כך שחלקו עולה על חלקו של המשיב באותן מקרקעין ומשכך לא נכון יהיה לפנותו מהנכס. טענת המערער היתה כי לפי הוראות סעיף 19 לחוק ההוצל"פ ניתן לטעון פרעתי אם החייב טוען "שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו".
בנדון דנן הטענה היא שלאור שינוי הנסיבות האמור לעיל (הקניית המקרקעין לאפוטרופוס הכללי ורכישת חלקים מהם על ידי המערער) המערער אינו חייב למלא אחרי פסק הדין.
כב' רשמת ההוצל"פ דחתה את הבקשה, מבלי שביקשה תגובה של המשיב ומבלי לקיים דיון, כשהיא קובעת כי פסק הדין שהוגש לביצוע לא בוטל מעולם, והחייב (המערער) לא הגיש לבית המשפט המוסמך כל תביעה להורות על ביטול פינויו מן הנכס או תביעה להצהיר שלא ניתן לפנותו מן הטעם שמדובר בנכס נפקד.
טענת המערער היא כי בכך טעתה כב' הרשמת שכן במסגרת בקשה בטענת פרעתי מוקנית לרשם ההוצל"פ סמכות של בית משפט לרבות בירור עובדות חקירות מצהירים וכו'.
המערער מבקש איפוא לבטל את החלטת כב' רשמת ההוצל"פ ולהורות כי עליה לדון בבקשה בטענת פרעתי.
המשיב טוען כי המבקש מושך את ההליך זמן רב ובערכאות שונות. בפסק הדין שניתן נפלה טעות סופר בענין מספר הגוש של המקרקעין, ענין תיקון הטעות נדון בבית משפט השלום, בערעור לביהמ"ש המחוזי ובבר"ע לבית המשפט העליון עד שתוקנה הטעות. בכל הערכאות הללו לא עלו הטענות הנטענות עתה. מכל מקום, לטענת המשיב, צדקה כב' הרשמת בהחלטתה שכן פסה"ד שהורה על פינויו של המשיב מהמקרקעין חלוט ולא הובאו כל ראיות לפיהן יש לבטלו או לעכב ביצועו.
הצדדים הסכימו שתינתן החלטה ללא צורך בדיון.
לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה שאין מקום להתערב בהחלטת כב' הרשמת. אמנם לרשם ההוצל"פ סמכות להורות שאין עוד למלא אחר פסק הדין גם במקום שטענת "הפרעון" אינה טענה שפסק הדין מולא אלא שהחייב "אינו חייב עוד למלא אחריו". ואולם, במה דברים אמורים, כאשר הטענה היא ברורה על פניה וניתנת לבירור ללא צורך בחקירות ושמיעת עדים וראיות ושקילת מהימנותם. לכן נקבע למשל שטענת פרעון שנסמכת על טענת קיזוז תתקבל רק כאשר טענת הקיזוז היא טענת מוכחת ולא טענת קיזוז נטענת. כלאמר, טענת קיזוז בגין סכומים שחייב הזוכה לחייב ושאושרו כבר בהחלטה בבית משפט, תתקבל, ואילו טענה שנטענת בפני רשם ההוצל"פ ועליו לבררה וטרם ניתן בגינה פסק דין, לא תתקבל. הנימוק הוא שעיקר תפקידו של רשם ההוצל"פ הוא תפקיד מנהלי של ביצוע פסקי דין, ומסמכים אחרים שדינם כפסק דין, ולא תפקיד שיפוטי המברר זכויות וחובות. לכן אף על פי שלרשם ההוצל"פ סמכויות לחקור עדים ולברר עובדות וכו' (כמפורט בסעיף 14(ב) להודעת הערעור) אין לו סמכות לדון בטענת קיזוז נטענת.
בנדון דנן, קיים פסק דין המורה על המבקש לפנות את המקרקעין נשוא התיק. לא הומצא כל פס"ד הסותר הוראה זו או מונע את ביצוע. לא הומצא כל מסמך לפיו האפוטרופוס על נכסי נפקדים מבקש להימנע מההליך עקב הקניית חלק מהמקרקעין אליו. המסמכים לפיהם טוען המערער שרכש חלק מהמקרקעין טרם הוכחו כנכונים. לא זו בלבד, אלא שמדובר ברכישת חלקים קטנים בלבד מהמקרקעין שאין בהם כדי להביא לשינוי נסיבות המצדיק הימנעות בביצוע פסה"ד. בענין זה אעיר, למעלה מהצורך, שההחלטות בענין דג'אי עבלה (שהובאו בסעיף 14 .א להודעת הערעור) אינן רלבנטיות לעניינינו. שם הוגש לביצוע פסק דין המחייב את החייב לפנות את המקרקעין ולהחזירם לבעליהם. החייב טען בבקשתו בטענת פרעתי שהוא רכש כמעט את כל המקרקעין נשוא פסק הדין. כב' רשמת ההוצל"פ קבעה כי אין לבצע את פסק הדין הן משום שנרכשו כמעט כל המקרקעין נשוא הפינוי על ידי החייב בתיק ההוצל"פ, והן משום שנאמר בפסק הדין שהוגש לביצוע בהוצל"פ שהחייב חייב לפנות את המקרקעין ו"להחזירם לבעליהם", והוא הרי הפך להיות הבעלים. בנדון דנן, אין הוראה כזו בפסק הדין ("להחזירם לבעליהם") והמערער לא הפך להיות בעלים של רוב המקרקעין. לפיכך, בצדק דחתה כב' רשמת ההוצל"פ את הבקשה בטענת פרעתי אף ללא צורך בקבלת תגובה ו/או שמיעת הצדדים.
ככל שהמערער סבור שהנימוקים שבבקשה מצדיקים את ביטול פסק הדין או עיכוב ביצועו עליו להגיש תביעה מתאימה לבית המשפט המוסמך ובמסגרתה לבקש גם עיכוב ביצוע פסק הדין.
הערעור איפוא נדחה ואני מחייב את המערער בהוצאות המשיב ושכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪ שיגבו מתוך הסכום שהפקיד המערער כערובה.
יתרת הסכום תוחזר למערער.
המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.
ניתנה היום, י"ט חשון תשע"ד, 23 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.
קלדנית: כרמלה עובדיה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|