טג'טו מולה ואח' נ' קומרניצקי וצסלב ואח'

החלטה

בתיק דנן ניתנה חוות דעתו של המומחה, ד"ר שגיב שאול בעניין שיעור נכותה של התובעת טהון מלכה.

בחוות דעתו של המומחה, אשר הוגשה ביום 18.11.11, קבע המומחה, כי לא נותרה בתובעת נכות צמיתה בתחום האורטופדי, תחום מומחיותו.

למומחה נשלחו שאלות הבהרה וניתנו תשובותיו. בישיבת יום 21.5.12, לאור אי בהירות בתשובות המומחה, אפשר בית המשפט משלוח שאלות נוספות למומחה.

היות ובישיבה זו ציינה ב"כ התובעת, כי המומחה ציין בשיחה טלפונית, כי בדעתו להגיש חוות דעת מתוקנת, ציין בית המשפט מפורשות בהחלטתו, כי המומחה לא התבקש ולכן אינו רשאי להתקן את חוות דעתו.

בשאלות ההבהרה הנוספות שנשלחו למומחה, שאלה ב"כ התובעת, האם נותרה לתובעת נכות צמיתה ומהו שיעורה.

בתשובה לשאלה זו, שלח המומחה חוות דעת מתוקנת, שבה קבע כי בתובעת נותרה נכות צמיתה.

ב"כ התובעת מבקשת לאמץ את חוות דעתו זו של המומחה ואילו ב"כ הנתבעת מבקש לפסול את חוות הדעת, תוך שהוא מתייחס בטיעוניו גם לעצם העובדה שהתקיימה שיחה בין משרד ב"כ התובעת ובין המומחה.

אתייחס תחילה לטענת ב"כ הנתבעת לעניין שיחה שקיימה ב"כ התובעת עם המומחה. ב"כ התובעת ציינה בתגובתה, כי לא שוחחה עם המומחה לגופו של עניין, אלא בפיה היתה תרעומת על העיכוב הניכר במתן התשובות לשאלות ההבהרה, שבגינן, על פי טענתה, אף ניתק המומחה בפניה את הטלפון.

ב"כ התובעת מציינת, כי שיחות משרדה עם המומחה היו רק בעניין ואין להטיל בהדופי. לאור התנהלות המומחה, אף מסכימה ב"כ התובעת להחלפתו של המומחה במומחה אחר.

אחר שקראתי הסברה של ב"כ התובעת, הנני סבורה, כי אין להטיל בה דופי. על פניו, קיימת בתיק אי הבנה באשר לתוכן שיחותיה של ב"כ התובעת עם המומחה וזאת לאור דברים שאמרה ב"כ התובעת בישיבת קדם המשפט.

לגופו של עניין, מצאתי מקום שלא לפסול את חוות דעתו הנוספת של המומחה.

על פניו, כפי הדבר עולה גם מתוך מכתבו של המומחה שאליה צורפה חוות הדעת, בחר המומחה ליתן תשובותיו לשאלות ההבהרה בדרך של מתן חוות דעת חדשה.

בה במידה, יכול היה המומחה לציין במכתב, כי הוא מ בקש לתקן את חוות דעתו ולנמק במכתבו האמור את שיקוליו. הדבר אשר בחר בה המומחה אמנם אינה מקובלת ובית המשפט אף ציין בהחלטתו, כי אין להגיש חוות דעת ללא אישור בית המשפט, אלא שבחינת הדברים צריכה להיעשות מן הפן המהותי ולא מן הפן הצורני.

מן הבחינה המהותית עולה מפורשות, כי המומחה בחר לשנות את חוות דעתו ולא ניתן להתעלם מכך.

ערה אני לטענות ב"כ הנתבעת באשר לשיקוליו של המומחה, אין ספק, מדובר בטענות כבדות משקל, אלא שטענות אלה אינן מצדיקות פסילתו של המומחה או של חוות דעתו המשלימה והן יכולות להצדיק לכל היותר חקירתו של המומחה, או עתירה למינוי מומחה נוסף, לאחר החקירה.

מצאתי מקום לציין, כי גם מן השיקול הפרקטי סבורתני, כי לא יהא זה נכון לשקול, לפחות לא בשלב זה מינוי מומחה נוסף. התובעת בת 56, אינה עובדת ושיעור נכותה, גם לפי חוות הדעת המתוקנת אינו גבוה ומטבע הדברים גם הנכות התפקודית אינה גבוהה. הנני סבורה, לפיכך, כי ראוי שהצדדים יבואו ביניהם בדברים על מנת לסיים התיק בעניינה של התובעת, אף ללא צורך בחקירת המומחה.

בעניינה של תובעת 1, טרם צורף על ידי התובעת תיעוד רפואי נוסף בתמיכה לבקשתה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה (בקשה 25) והוא נדרשת לצרפו בתוך 10 ימים, שאם לא כן, תידון הבקשה בהסתמך על החומר המצוי בתיק בית המשפט.

תזכורת פנימית ליום 12.9.12.

ניתנה היום, י"ט אב תשע"ב, 07 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.