טבשניק נ' מרגנטלר

פסק דין

זו תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 20.5.09, בה היו מעורבים רכב התובע ורכב הנתבעת 1, המבוטח ע"י הנתבעת 2.

התובע עותר לפיצוי בגין תיקון הרכב - 2789 ₪, שכ"ט שמאי – 450 ₪, עוגמת נפש – 500 ₪, והפרשי הצמדה וריבית – 137 ₪.

גרסת התובע היא שעמד להחנות את רכבו במקום פנוי בצד ימין של הכביש. על מנת לתמרן לתוך המקום – עמד במקביל למכונית בצד ימין, והחל לנסוע רברס על מנת להיכנס למקום. בשלב זה שמע צפירות מאת הנתבעת, אותה ראה התובע. ואז, "עשיתי לה סימן ביד שתחכה. היא כנראה לא היה לה סבלנות, בכל מקרה היא התחילה לעקוף אותי תוך שעלתה עם שני גלגלים על אי התנועה" (עמ' 2 שורה 27 , עמ' 3 שורה 1).

אין לי ספק שהתובע השתמש בסימן המקובל בארצנו שפירושו "נא להמתין". אולם הסימן לא היה מוכר לנתבעת 1, ומשום מה היא פירשה את הסימן כאילו התובע מבקש ממנה לחלוף על פניו, וכך היא ניסתה לעשות. כך אירעה ההתנגשות.

לאחר ששקלתי את הענין, החלטתי לקבל את התביעה באפן חלקי. להלן הנימוקים לכך:

1. גם אם לדבריה, הנתבעת לא הבינה משמעות הסימן של התובע, היא היתה חייבת להבחין בכך שהוא מבצע נסיעה אחורה על מנת להכנס למקום חניה, ואם כך היתה חייבת להמתין ולאפשר לו להשלים את התמרון.

2. עפ"י התמונות שהתובע הגיש לביהמ"ש ברור שאין די מקום כדי שרכב יחלוף כאשר רכב התובע עומד במקביל לרכבים חונים. לכן מקובלים עלי דברי התובע לפיהם הנתבעת עלתה על אי התנועה עם שני גלגלי רכבה.

3. לא מצאתי מקום לפצות את התובע בגין עגמת נפש.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובע 3406 ₪, ובנוסף 250 ₪ הוצאות משפט. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום, ואם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה עד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ט"ו תמוז תש"ע, 27 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: