טבריה נ' פינס ואח'

פסק דין

1.זו תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 14.5.10 שבה היו מעורבים רכב התובעת, ורכב הנתבעת שהיה מבוטח על ידי הנתבעת 2.

התובעת עותרת לסכומים הבאים:

1.עלות תיקון הרכב 4791 ₪.

2.שכ"ט שמאי 550 ₪.

3.טרחה ועוגמת נפש 500 ₪.

סה"כ 5841 ₪.

לטענת התובעת היא נסעה ישר כאשר הנתבעת 1 עמדה מולה בכוונה לפנות שמאלה "שהתקרבתי ראיתי רכב הוא עצר אז נסעתי ואז פתאום היא באה...אני לא ראיתי שהיא מאותתת. אני האמנתי שהיא רצתה לפנות שמאלה ואני סברתי שהיא ממתינה" (עמ' 2 בין השורות 18-20).

2.לעומת זאת, הנתבעת 1 טוענת:

"אני עצרתי עצירה מוחלטת...עבר רכב אחד ואני סברתי שיש לי זמן לעשות פניה כנראה שלא היה. הפגיעה הייתה בחלק אחורי...הרכב שלי השלים את הפניה וקיבל חבטה.." (עמ' 3 שורות 16-19).

3.אמה של הנתבעת במקרה נסעה ברכבה לפני התובעת, ופנתה ימינה לפרדסיה. היא לא ראתה את התאונה אך לאחר פנייתה ימינה שמעה את רעש ההתנגשות.

לטענתה, כאשר פנתה ימינה לא היה רכב מאחוריה:

"ואז ראיתי רכב נוסע במהירות גבוהה" (עמ' 3 שורות 27,28).

למעשה טענת האמה הייתה שרכב התובעת הגיע במהירות לצומת.

4.לאחר ששמעתי את דברי בעלי הדין והעדה, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

1.הנתבעת 1 טעתה בשיפוט כאשר ניסתה לפנות שמאלה תוך שהיא חוצה את מסלול התובעת. זו הסיבה היחידה לקרות התאונה. אין לקבל דברי אמה שהתובעת נסעה במהירות – אם כך היו פני הדברים התובעת הייתה מתנגשת עם אמא של הנתבעת.

2.לא מצאתי מקום לפצות את התובעת עבור עוגמת הנפש.

אשר על כן אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובעת _5341 שח ו500 שח הוצאות הדיון.הסכומים יישאו הפרשי הצמדה

וריבית על פי חוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ז' ניסן תשע"א, 11 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.