טביבי נ' נאור

פסק דין

תביעה לפינוי מושכר.

רקע וטענות הצדדים

ביום 26/4/2004 נכרת חוזה שכירות בין טבבי אברהם וגיורא צ'רקוב, מצד אחד, לבין גיא נאור, מצד שני. המושכר על פי חוזה זה הוא "דירות בנות 2 חדרים כל אחת, בת"א רח' סלמה 92, קומה ב' + חדר בחצר. (להלן – "הדירה")" (כך במבוא לחוזה, נספח א לכתב התביעה). המשכירים הם טבבי וצ'רקוב (התובעים, כשהתובעת 1 באה בנעליו של אברהם טבבי ז"ל), והשוכר הוא נאור (הנתבע).

על פי החוזה תקופת השכירות היא מיום 15/5/2004 עד 14/3/2009. החוזה מעניק לשוכר אופציה להארכת השכירות ב-5 שנים חסר חודשיים, בתנאים המפורטים בהסכם.

התובעים טוענים כי קמה עילה לפינוי השוכר מהמושכר מן הטעמים הבאים:

א.השוכר לא שילם את דמי השכירות במועדם והתובעת נדרשה לפנות אליו בהתראות ובתחינות כדי לקבל את דמי השכירות;

ב.התנאים הקבועים בחוזה לצורך מימוש תקופת האופציה לא התקיימו, ועל כן תמה תקופת השכירות ביום 14/3/09. ביום 18/10/09 נשלח אל הנתבע מכתב דרישה לפינוי המושכר.

ג.הנתבע הפר את חוזה השכירות בהפרות הבאות:

(1)אי תשלום דמי שכירות במועד (הפרה של ס' 5);

(2)אי ביטוח המבנה (הפרה של ס' 11);

(3)העברת הזכויות בדירות בשכירות משנה (הפרה של ס' 13);

הנתבע טוען כי מתחילה שכר את המבנה במטרה להשכירו בשכירות משנה, וזאת בידיעת המשכירים והסכמתם מראש. לשם כך השקיע הנתבע בשיפוץ המבנה ושיקומו סך העולה על 100,000 ₪. מסיבה זו נקבעה השכירות לתקופה של 5 שנים בצירוף אופציה ל-5 שנים נוספות. גם השוכר הקודם השכיר את הדירות בשכירות משנה.

לפני תום תקופת השכירות הודיע אחיו של הנתבע, מר יצחק נאור, לתובע 2 על רצון הנתבע במימוש האופציה, ויחסי השכירות המשיכו כסדרם. לשאלת אחיו של הנתבע השיב התובע 2 כי אין צורך בחתימה על מסמך כלשהו לשם הארכת השכירות.

התנהלות הנתבע הייתה כל העת מול התובע 2, תשלומי השכירות נעשו כסדרם, ובהתאם לתנאי החוזה. עד חודש 9/09 התנהלו יחסי השכירות כסדרם, ולא הועלתה כל טענה כלפי הנתבע. מחודש זה ואילך דרשו התובעת ובנה לקבל את דמי השכירות לידיהם ואף דרשו מהנתבע לפנות את המושכר. הנתבע סרב לדרישה זו שהיא בבחינת ניסיון לעשות עושר ולא במשפט על גבו של הנתבע.

הנתבע מכחיש כל טענה בדבר איחור בתשלום דמי השכירות.

הנתבע מכחיש קיומה של חובה לבטח את המבנה, או דרישה כלשהי מצד התובעים בעניין זה.

הנתבע טוען כי התקיימו כל התנאים למימוש האופציה וכי היא הוארכה בפועל, בהסכמה.

דיון

כתב התביעה נתמך בתצהירה של התובעת.