טבול נ' לוי-רוזנבאום

פסק דין

לפניי ערעור שהגיש המערער – הנתבע, על החלטת כב' הרשם יוחנן גבאי מיום 2.5.10, לפיה נדחתה בקשתו לביטול עיקול זמני שהוטל על נכסיו לפי בקשת המשיב – התובע, במעמד צד אחד.

בהתאם להחלטתי מיום 1.6.10, הוגשו עיקרי טיעון בכתב מטעם הצדדים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שלפניי ובחנתי טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להידחות.

החלטת הרשם הנכבד בדין יסודה. לא מצאתי כי נפל פגם בשיקול דעתו של הרשם הנכבד באופן המצדיק התערבותי.

על המבקש כי יוטל עיקול זמני לעמוד במספר נטלים.

עפ"י תקנה 362 (א) יש לשכנע את ביהמ"ש על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה.

עפ"י תקנה 374 (ב) רשאי ביהמ"ש להורות על הטלת עיקול זמני אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

שיקולים נוספים אותם ישקול ביהמ"ש עת יחליט בסעד זמני נקבעו בתקנה 362 (ב): הנזק שייגרם למבקש הצו אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני.

כן ישקול ביהמ"ש אם הוגשה הבקשה בתום לב ומתן הסעד הזמני צודק וראוי בנסיבות העניין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.

כאמור, לצורך הטלת עיקול זמני במעמד צד אחד די בראיות לכאורה ואין עורכים בדיקה יסודית וממצה של יסודות התביעה.

ואולם בבקשה לביטול עיקול זמני יש לטעת בלב ביהמ"ש ספק בצדקת התביעה, או להעמיד

את הנטען בכתב התביעה בספק ניכר כדי להביא לביטול העיקול, גם אם הוטל כדין עפ"י

השיקולים המנחים עת מחליט ביהמ"ש להטיל עיקול במעמד צד אחד.

אם הצליח הנתבע לעורר ספק בסיכויי התביעה להצליח יש לבטל את צו העיקול ואין לפגוע

בזכות הקניין של הנתבע, כאשר קיים ספק כי יצליח התובע בתביעתו.

הלכה פסוקה לאחר חקיקתו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שאין רואים את שני ההליכים: הבקשה להטלת העיקול והבקשה לביטולו של העיקול כהליכים נפרדים אלא כהליך אחד והמשמעות הינה כי על התובע, מבקש העיקול, רובץ נטל השכנוע בכל מרכיבי עילת העיקול הזמני וסדרי הדין בבקשת הביטול הינם כסדרי הדין בבקשה המקורית, כאילו הוזמן המשיב מלכתחילה לדיון בבקשה.

ראה בעניין זה ברע"א 8420/96 מרגליות נגד משכן פד"י נא (3) בעמ' 800.

סבורני, כי במקרה דנן צדק הרשם הנכבד בקובעו, כי המשיב הצליח להביא ראיות מהימנות לכאורה המקימות תשתית וסיכוי לתובענה נגד המערער. בעניין זה די להפנות למסמכים השונים אותם צירף המשיב לכתב התביעה וכן לבקשה להטלת עיקולים, ובכלל זה להסכמים, העומדים בבסיס ההתקשרות בין הצדדים, אשר נחתמו בידי הצדדים.

בנקודה זו אציין כי אין לי אלא לחזור ולציין את ההלכה לפיה אין מקומן של טענות ההגנה שהעלה המערער כנגד התביעה, להתברר במסגרת הבקשה שהגיש המשיב.