טאטור נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה להארכת מועד להישפט. הסניגור מבקש מבית המשפט ללמוד ממסמכים שלא הוגשו ושאינם בידיו כי קיימים שני דוחות מגבילים בגין אותו אירוע, כי הוגשה בקשה להסבה למטה הארצי אשר נתקבלה וכן כי הקנס שולם ע"י טאטור סג'וד. אין ראיות לאף אחת מן הטענות הללו בידי הסניגור.

המסמכים היחידים הקיימים בידי הסניגור הינם הודעת תשלום קנס ע"ש סג'וד טאטור והודעת תשלום קנס ע"ש מוחמד טאטור, שניהם העתקים ולא דו"ח מקורי וקשה ללמוד מהם את מה שמבקש הסניגור ללמוד.

מוחמד טאטור וסג'וד טאטור לא הופיעו לישיבת היום ולא ניתן לחקור אותם על תצהיריהם.

בישיבה קודמת נדחה הדיון להיום על מנת שהסניגור יציג בפניי את כל המסמכים המבססים את טענתו כי הגיש בקשה להסבה למטה הארצי וכי זו התקבלה וכן מסמך לפיו הקנס שולם ע"י טאטור סג'וד, כמו גם הודעות קנס מקוריות. כל המסמכים לא הוצגו בפניי היום.

הסניגור הבהיר היום כי נתקבלה בקשת ההסבה מטאטור מוחמד לטאטור סג'וד ולכן כל שמפריע עתה למבקש הינו ציון ההרשעה בגיליון ההרשעות הקודמות.

הסניגור הצהיר כי פנה בנושא זה למטה הארצי אולם בקשתו לתיקון הרישום התעבורתי נדחתה. לא הוצג אישור בנושא זה.

בית משפט זה אינו מוסמך להורות על מחיקת הרשעה מגיליון המרשם התעבורתי של המבקש. היות שכבר בוצעה הסבה והדו"ח כבר שולם ע"י גב' סג'וד טאטור, כטענת הסניגור, אין עוד מקום לדיון בהארכת המועד להישפט לפי סעיף 230 לחסד"פ.

ניתנה והודעה היום כ"ג חשון תשע"א, 31/10/2010 במעמד הנוכחים.

עדי במביליה – אינשטיין, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: