טאון דבלופמנט ג.ז. בע"מ נ' עיריית תל-אביב

החלטה

1.בפניי בקשה של התובעת לחייב את הנתבעת לאפשר לה לעיין בכל המסמכים שגולו בתצהיר גילוי המסמכים של הנתבעת.

2.הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, חלק מן המסמכים המבוקשים מצויים ממילא ברשותה של התובעת, וחלקם האחר חסוי. באשר למסמכים החסויים, הרי שהם נמנים על שני סוגי מסמכים: מסמכים פנימיים של הנתבעת וחוות דעת משפטיות.

3.לצורך ההכרעה בבקשה מסרה הנתבעת לבית המשפט את המסמכים לגביהם הועלתה טענת החסיון.

4.לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה, באתי לכלל מסקנה כי יש להעתר לבקשה, על כל ראשיה, והכל מן הנימוקים שיפורטו להלן.

5.באשר למסמכים לגביהם לא הועלתה טענת חסיון, אין ספק שחובה על הנתבעת לאפשר לתובעת לעיין בהם, גם אם היא סבורה שהמסמכים מצוים ממילא ברשותה של התובעת. הכלל הוא שבעל דין חייב לאפשר ליריבו לעיין בכל מסמך הנזכר בתצהיר גילוי המסמכים מטעמו, אף אם יש להניח כי המסמך מצוי ממילא ברשותו של היריב. הדבר מעוגן בתקנה 114 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984.

6.הנתבעת העלתה בתשובתה לבקשה טענת חסיון חדשה לגבי חלק מן המסמכים שגילתה בתצהיר גילוי המסמכים (מסמכי ועדת ההיגוי וחוות דעת כלכליות), למרות שטענה זו לא הועלתה מלכתחילה. דין טענת החסיון להדחות, שכן המועד להעלותה הוחמץ. בעל דין המבקש להעלות טענת חסיון, חייב לעשות זאת במסגרת תצהיר גילוי המסמכים. במקרה דנן, דבר קיומם של המסמכים גולה בתצהיר הגילוי, בלא כל הסתייגות, ואין לאפשר העלאת הסתייגות בנימוק של חסיון, הנעשית לראשונה בשלב התשובה לבקשת הגילוי.

7.באשר למסמכים הפנימיים של הנתבעת, מקובלת עליי עמדתה של התובעת לפיה הדין איננו מכיר בחסיון של מסמכים מסוג זה. מסמכים פנימיים אינם נהנים מחסיון סטטוטורי או חסיון יציר הפסיקה. גם העובדה שלפי חוק חופש המידע, התשנ"ח- 1998 אין חובה למסור מידע כזה לציבור, אינה רלבנטית כאשר עסקינן בחובת גילוי המוטלת על בעל דין במסגרת הליך של גילוי מסמכים בתביעה אזרחית. ראה רע"א 2498/07 מקורות חברת מים בע"מ נ' בר (פורסם בנבו).

8.נותר עדיין להכריע בשאלת החסיון של חוות דעת משפטיות. עיינתי במסמכים בהם מדובר, ולא התרשמתי כי אכן מדובר במסמכים הראויים לחסיון לפי ס' 48(א) לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א- 1971 או לפי ס' 90 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א- 1961. גם לא מדובר במסמכים שהוכנו לקראת משפט וממילא לא חל לגביהם החסיון יציר הפסיקה שעניינו מסמכים מסוג זה. לא כל מסמך שמכין יועץ משפטי של רשות עירונית הוא חוות דעת משפטית, והמקרה שבפנינו יוכיח. מתוך עיון במסמכים עולה כי היועץ המשפטי תיאר במכתביו עובדות מסויימות והציג את עמדתה של הנתבעת, מבלי שניתן לסווג את הדברים שכתב כחוות דעת משפטית. לפיכך, אין מקום לקבל את טענת החסיון ביחס למסמכים אלה.

9.סוף דבר, אני נעתר לבקשה. על הנתבעת לאפשר לתובעת לעיין בכל המסמכים שגולו בתצהיר גילוי המסמכים, תוך 30 יום.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪.

10.קדם משפט ייערך ביום 6.1.2011 שעה 08:30. לא יידונו בקדם המשפט בקשות שלא תוגשנה עד 30 יום לפני ישיבת קדם המשפט.

11.המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ז חשון תשע"א, 25 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

חגי ברנר, רשם

ביהמ"ש המחוזי ת"א התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: