טאהא ואח' נ' עאמר

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום (כב' סגן הנשיאה יחזקאל הראל) ולפיה נדחתה עתירת המבקשים להביא ראיות לסתור בתובענה המתנהלת על פי הפלת'ד.

למשיב נקבעה במל'ל במרץ 2011 נכות נפשית צמיתה עקב תאונת הדרכים נושא תובענת קמא.

לטענת המבקשים בסיכום אישפוז מיום 11.2.11 עלה חשד ממשי על ידי רופא בכיר בביח גהה כי המשיב מתחזה לצורך ההליך המשפטי. לטענת המבקשים גם אם התיעוד הזה עמד לנגד עיני הועדה הרי היא לא בחנה את החשד הזה ודי בכך כדי לבסס הבאת ראיות לסתור.

לטענת המבקשים לפני הועדה לא עמד מלוא התיעוד הרפואי לגבי אבחנה אפשרית אחרת לגבי מצבו הרפואי של המשיב והקשר בינו לבין התאונה וכן לטענת המבקשים לאחר שנקבעה נכותו הצמיתה של המשיב במל'ל הוא אובחן כאפילפטי ודי בכך כדי לבסס הבאת ראיות לסתור.

מצאתי לדון בבר'ע כבערעור ולקבלו.

לגבי החשד להתחזות נקבע בהחלטה כי התיעוד הרפואי שעמד בפני הועדה כלל בין היתר את הספקות האלה אך דחיית העתירה לפי טענה זו לא נומקה. האמירה כי המקרה דנן שונה ממקרה אחר שנדון בבית משפט מחוזי בירושלים אינו תחליף לה.

לגבי האפילפסיה נקבע בהחלטה כי "ההתקפים לא אובחנו בסופו של יום כאפילפסיה " ומטעם זה נדחתה העתירה.

לטענת המשיב בתגובתו "על מנת לשלול את החשד למחלת האפילפסיה , הופנה המשיב, בהמלצת הרופא המטפל, לביצוע בדיקת וידאו EEG מדובר בבדיקה האמינה ביותר לצורך איבחון מחלת אפילפסיה, שנערכת במשך מספר ימים בהם המשיב מאושפז...לצורך הבדיקה אושפז המשיב מיום 17.3.13 ועד 21.3.13 בביח תל השומר. עותק מתוצאות הבדיקה הוגשו לבית משפט קמא...המשיב יטען כי אפילו אם התפתחה אצלו מחלת האפילפסיה כטענת המבקשים המוכחשת מכל וכל אזי סביר מאד שגם התפתחות זו הינה תולדה של התאונה שכן אין מחלוקת שהמשיב היה אדם בריא עד התאונה..."

כפי שנקבע ברע'א 4396/13 מירל אשכנזי נ. הפול, "תובע המבקש להביא ראיות לסתור אינו נדרש להוכיח כי בהכרח חלה הרעה במצבו (או מנגד, הנתבעת לא תידרש במקרים המתאימים להוכיח כי חלה הטבה במצבו של התובע) אלא די בכך שבעל דין יצביע על כך שחל שינוי מהותי במצבו של הניזוק בפרק הזמן שבין מועד קביעת הועדה לבין מועד הדיון בבית משפט, או למצער על פוטנציאל אמיתי וממשי לכך. אגב , יתכן שיסתבר בהמשך כי שינוי זה לא גרר אחריו גם שינוי בדרגת הנכות, אך עצם קיומו של השינוי המהותי במצב העובדתי מצדיק בחינה חוזרת של הנפגע."

העובדה שהמשיב נזקק לברור חוזר ונשנה של האבחנה הרפואית ההולמת למצבו הרפואי לאחר שהנכות הצמיתה נקבעה על ידי הועדה , היא לכל הפחות בגדר פוטנציאל אמיתי וממשי לשינוי מהותי במצבו של הניזוק המצדיק הבאת ראיות לסתור.

בכל הנוגע לאותה אבחנה מבדלת אפשרית עליה הצביע דר' לבנשטיין במסמך מיום 8.2.11 היא נותרה בודדה ודומה שהאבחנה המבדלת היחידה הזקוקה לליבון אמיתי היא בנושא האפילפסיה ממילא אם יסבור המומחה שימונה כי למשיב אבחנה אחרת אפשרית חזקה עליו שיצביע עליה.

לפיכך, ההחלטה נושא הבר'ע מבוטלת בהתאם . המבקשים רשאים להביא ראיות לסתור.

לפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות.

ערבון ככל שהופקד יוחזר למפקידו.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ד, 23 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: