ט' נ' פארק הקרח חולון

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום רחובות
72068-01-18
16.8.2020
בפני השופטת:
רנה הירש

- נגד -
התובע:
ר.ט.
עו"ד חיים דויד
הנתבעים:
1. פארק הקרח חולון
2. עיריית בת ים אורי אסא
3. מדינת ישראל - משרד החינוך התרבות והספורט שמואל צור

עו"ד שי ירון
עו"ד אורי אסא
עו"ד שמואל צור
פסק דין
 

1.התובע תלמיד כיתה י', יצא עם שכבת כיתות גילו ליום כיף שכלל ביקור במוזיאון ובמתקן החלקה על הקרח. בעת פעילות ההחלקה, מעד התובע ונפגע בידו מלהב נעל ההחלקה של חברו. הצדדים חלוקים הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק.

רקע ותמצית טענות הצדדים

2.התובע יליד x.x.00, היה קטין בעת התאונה, תלמיד כיתה י' בבית ספר בבת ים. שכבת כיתות י' המונה 6 כיתות (כ-140 תלמידים), ובכלל זה התובע, יצאה לקראת סוף שנת הלימודים, ביום 08.06.16, לפעילות מחוץ לבית הספר שכללה ביקור במוזיאון הילדים בחולון ופעילות החלקה על הקרח, בפארק קרח הסמוך (להלן: פארק הקרח).

לצורך פעילות ההחלקה, התלמידים שעלו על משטח הקרח נעלו נעליים שנועדו לצורך זה, אשר סכין חדה מצויה בתחתית כל נעל. התובע, כמו תלמידים אחרים, אינו מיומן בהחלקה על הקרח ולא היה יציב במהלך ההחלקה. כאשר עמד בסמוך לחבר, החליק באופן שידו הונחה על משטח הקרח, בו בעת שחברו זז מעט והסכין שבתחתית הנעל פגעה בידו של התובע וגרמה לחתך באזור האגודל.

הוגש לעיוני דיסק ובו סרטון של החלק הרלוונטי של משטח ההחלקה, שארכו פחות משתי דקות, הכולל את צילום אירוע הפציעה של התובע. בנוסף, באותו דיסק, היו שני סרטונים נוספים שבהם תמונות שצולמו בחדר הטיפולים בו טופל התובע לאחר התאונה.

אמנם, הצדדים אינם תמימי דעים באשר לנסיבות העובדתיות הספציפיות שקדמו לפציעת התובע, אולם את ההכרעה להלן אבסס על צפייתי בסרטון, ותוך התייחסות (ככל שנדרש), לטענות הצדדים בעניין זה.

3.התביעה הוגשה בעילת נזיקין על פי עוולת הרשלנות: כנגד הגורם שהפעיל את פארק הקרח, בהיותו המחזיק ו/או בעל השליטה והפיקוח על המתחם בו אירעה התאונה; כנגד הנתבעת 2 בהיותה הרשות המקומית בהיותה המעסיקה של מורי בית הספר; וכנגד משרד החינוך, כמי שמהווה את הגורם הממונה והמפקח על התנהלות הצוות החינוכי בבית הספר בו למד התובע. לטענת התובע, פעילות ההחלקה על הקרח (להלן: ההחלקה) הינה פעילות מסוכנת שלא קיבלה את האישור הנדרש ממשרד החינוך, ביוזמת בית הספר שלא היה מודע לחוזר המנכ"ל הרלוונטי.

התובע טען, כי הנתבע 1 המנהל את פארק הקרח, אחראי על היעדר הדרכה והנחיות בטיחות מתאימים, הימנעות מהעמדת משגיחים מתאימים במתקן ההחלקה, ואי שמירה מספקת על ביטחונם ובטיחותם של תלמידים בעת פעילות ההחלקה.

התובע סבור כי היו מחדלים ורשלנות בפעילות בית הספר וסגל המורים, שלא פעל לקיים את הוראות הבטיחות הנדרשות, לא מילא אחר הוראות חוזר המנכ"ל, לא דאג למשגיחים על משטח ההחלקה, לא אכף את האיסור בדבר צילומים ומגע פיזי בין התלמידים המחליקים ואפשר לתובע להשתתף בפעילות על אף שלא ניתנה לכך הסכמת הוריו.

באשר לנתבעת 3 (להלן: משרד החינוך) נטען, כי לא ביצע בדיקות והנחיות מתאימות על מנת לוודא כי קיימת בפועל ידיעה של בתי הספר באשר לתוכנן של הוראות חוזר המנכ"ל הנוגעות לפעילות החלקה על הקרח, ולא נעשה די כדי להבטיח את ביטחונם של התלמידים במקרה של פעילות מסוכנת זו של החלקה.

4.לטענת פארק הקרח, התובע לא הוכיח את עילת התביעה ואת טענותיו בדבר התרשלות, ולא ניתן לקבוע על בסיס הראיות שהובאו מהי הסיבה האמתית שהביאה לפציעתו. לגישת פארק הקרח, התובע לא נפל או נפצע בעת ההחלקה, אלא תוך כדי עמידתו לצד חברו לצורך צילום, ולבקשת אחת המורות. עוד נטען, כי בית הספר אחראי באופן בלעדי לאירוע הן בשל העובדה שהוא נגרם בעת צילום התלמידים על ידי אחת המחנכות, והן מאחר שלא אכף את התנאים שבחוזר המנכ"ל המחייב הצגת אישור הורים לפני ביצוע פעילות ולא דאג לקבל אישור מראש ממשרד החינוך לביצוע פעילות ההחלקה.

לגישת פארק הקרח, הוא אינו נדרש לבצע פיקוח על בתי הספר או אכיפה של הוראות חוזר המנכ"ל, שכן אלו מחייבים את בית הספר בלבד. עם זאת, מאחר שהובהר כי במהלך השנה מבקרים בפארק הקרח כ-80 בתי ספר שונים, היה צפוי כי משרד החינוך יהיה ער לקיומן של פעילויות מטעם בתי ספר במקום, וידאג, באמצעות מפקח מטעמו, לבקר במקום ולקיים ביקורת והתרשמות מהפעילות והתאמתה להוראות חוזר המנכ"ל.

5.בית הספר, באמצעות עיריית בת ים (להלן: העירייה), מכחישה את הטענה לפיה הגב' ע. ק. (להלן: ע.), הורתה לתובע ולחברו י. לעמוד בסמיכות זה לזה לצורך צילומם, ולגישתה, כל הטענות בעניין זה הן בבחינת עדות סברה. העירייה סבורה, כי לא חלה עליה כל אחריות לאירוע, שכן אין קשר בין מעשיה ו/או מחדליה, שהוכחשו כשלעצמם, לבין פציעתו של התובע שנגרמה מעצם הסיכון הטמון בפעילות ההחלקה. לגישת העירייה, פעילות החלקה הינה פעילות המותרת במסגרת בית ספרית והטענה לפיה אביו של התובע לא אישר את השתתפותו בפעילות זו הינה טענה קלושה שעלתה רק בשלב הראיות, ומכל מקום, לא נעשתה כל פעולה יזומה על ידי התובע או אביו, על מנת להבהיר לבית הספר שהאב אינו מאשר את השתתפות התובע בפעילות ההחלקה.

העירייה טענה, כי קיומו ותוכנו של חוזר מנכ"ל טעונים הגשת ראיה מסודרת ומלאה, ולא ניתן לקבל מסמך חלקי שצורף על ידי פארק הקרח. נטען, כי המסמך שצורף הינו חלקי בלבד, אינו כולל את שם החוזר או מי ערך אותו, אין סעיף כולל הגדרות או פרשנות למונחים משמעותיים המופיעים במסמך שהוגש, ולפיכך אין כל תוקף או משקל לכך שרכזת השכבה אינה מודעת לפרטי או תוכן אותו חוזר. העירייה טענה עוד, כי לא הוכח שהפרת ההוראות בדף הנחזה להיות חוזר מנכ"ל – היתה מונעת את התאונה או תוצאותיה. העירייה אינה רואה כל טעם לפגם בכך שהמחנכת עודדה את התובע להשתתף בפעילות ולעלות על משטח ההחלקה – כפי שעשתה גם בנוגע לפעילויות אחרות במהלך השנים – אלא סבורה כי מדובר בהתנהלות חיובית ונדרשת מצד גורם חיוני.

לגישת העירייה, ככל שיש אחריות לאירוע, הרי שזו מוטלת על התובע או על הנתבעות האחרות. העירייה טענה כי יש להטיל אחריות על התובע, שהתרחק מהמעקה על אף שאינו מיומן בספורט ההחלקה; לגישת העירייה, אחריות הנתבע 1 נעוצה בכך שמסר לרכזת השכבה כי מדובר בפעילות שנערכת באופן תדיר במסגרת בית ספרית, כי הוא מתחייב לספק מדריכים וכי יצר את הרושם שהצעתו לתמחור הפעילות עומדת בכללי חוזר המנכ"ל. עוד נטען בעניין זה, כי פארק הקרח נמנע מלמסור מידע באשר לנזקי וכמות הפציעות המתרחשות בזמן פעילות בית ספרית במקום. על פי העירייה, יש להפעיל לחובת פארק הקרח את החזקה בדבר אי הגשת ראיה, שכן העד היחיד שהובא מטעמם כלל לא נכח במקום.

6.משרד החינוך סבר, כי לא רובצת עליו אחריות כלשהי לאירוע ולפציעתו של התובע. לשיטת משרד החינוך, התאונה היתה תולדה של התרחשות פתאומית ואקראית שלא ניתן היה למנוע, גם בהשגחה צמודה. עוד נטען, כי המדינה קבעה הנחיות ברורות ומפורטות בנוגע לפעילות החלקה, ויש לראות בהן כהוראות מספיקות, במיוחד כאשר לגישתה לא מדובר בספורט מסוכן שיש לאסור על ביצועו במסגרת פעילות בית ספרית. משרד החינוך טען עוד, כי בית הספר יצא לפעילות ללא אישור כפי שנדרש, וכי המנהלת לא הובאה למסור עדות שהיתה מלמדת על המחדל שבהתנהלות בית הספר בעניין זה, ככל הנראה ללא מודעות ראויה להנחיות שבחוזר המנכ"ל.

משרד החינוך סבור שמעמדו הוא כשל מפקח-על, ולא מבטח-על, ונדרש ממנו לבצע פיקוח שאינו הדוק, לקבוע נהלים וליידע את בתי הספר, אולם הוא אינו נדרש לפקח על אכיפה ונהלים בכל אחד מבתי הספר במדינה. במיוחד נכון הדבר, כאשר בית ספר מוציא תלמידים לטיול ללא אישור וללא להביא את הפרטים לידיעת המורים הרלוונטיים במשרד החינוך.

דיון והכרעה

נסיבות התאונה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

חזרה לתוצאות חיפוש >>