חתוקה ואח' נ' רסקו חברה להתישבות חקלאית ועירונית בעמ

החלטה

לפני בקשת התובעים ( להלן: "המבקשים" ) לתיקון כתב התביעה המתוקן בהסתמך על סעיף 33(ה) לכתב התביעה המתוקן מיום 5.5.11 לפיו "התובעים שומרים לעצמם את הזכות לתקן את התביעה באופן כזה שהיא תכלול תשלום דמי שימוש ו/או שכר דירה ראוי עד ליום מסירת 2 הדירות לידי התובעים, לאחר שתושלם בנייתן ו/או לחילופין הם שומרים לעצמם את הזכות לבקש לפצל את סעדיהם."

התובעים טוענים, כי הקמת הבניין הושלמה בחודש אפריל 2012, אולם הנתבעת ( להלן: "המשיבה" ) טענה, כי כל הדירות שבגודל 90 מ"ר ברוטו בבניין , נמכרו ואין ברשותה דירות נוספות בגודל זה בבניין נשוא הדיון. המבקשים נאלצו לקבל את דירות מס' 11 ו-14 תוך הסכמת המשיבים, שקבלת הדירות לא תפגע בתביעתם וההליכים בה ימשכו, לעניין הסעדים הכספיים בעניין דמי שימוש ראויים, או שכר דיר ראוי עבור הדירות עד ליום מסירתן בפועל. כן נקבע,

כי עד להכרעת בית המשפט, המבקשים לא יחתמו על הסכם או תוכנית מכר ומפרט מכר בהם מפורטים עניינים שבמחלוקת בין הצדדים.

ביום 2.4.12 נמסרו הדירות למבקשים ונאמר להם, כי כאשר החניה תסגר ע"י שער ינתנו למבקשים שלטים לחניה.

מכיוון שבכתב התביעה המתוקן הקודם, נדרשה המשיבה לשלם דמי שימוש ראויים ו/או שכר דירה עבור 2 הדירות עד למועד הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה באפריל 2011.

הדירות נמסרו למבקשים רק ביום 2.4.12 ולכן נדרשה השלמה של חוות דעת המומחה ( נספח ד2 ) ויכללו בה דמי השימוש הראויים ו/או שכר הדירה הראוי עד למועד מסירת הדירה. כתב התביעה המתוקן שמצורף לבקשה כולל את הנסיבות החדשות שארעו לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן הקודם, וכן את העובדה שנמסרו למבקשים שתי דירות קטנות ועודכנו סכומי התביעה הנובעים מכך.

לטענת המבקשים, הותקן שער לחניית הבניין וניתן להכנס אליה רק באמצעות שלט. המבקשים פנו למנהל הבית ולעו"ד של המשיבה אולם אילו סרבו לספק למבקשים שלטים וטענו, כי המשיבה איננה חייבת ע"פ דין להעמיד חניות לשימוש חופשי לבעלי הדירות אלא למכרן בכסף מלא.

לטענת המבקשים, ע"פ תקנות התכנון והבניה ( התקנת מקומות חניה) התשמ"ג-1983 המשיבה חייבת להתקין חניות לבעלי הדירות ולפי חלק ב' לתוספת לתקנות לכל דירה ששטחה עד 120 מ"ר מקום חניה אחד ולדירה בגודל של מעל 120 מ"ר חניה וחצי . אם הקבלן איננו מתקין מקומות חנייה בבניין , עליו לשלם כופר חניה כתנאי לקבלת היתר בניה.

החניות הן חלק מהרכוש המשותף והן עומדות לרשות דירי הבניין באופן חופשי ולכן, טענת הקבלן לפיה, הוא איננו מחוייב להעמיד לרשות בעלי הדירות חניות הנה חסרת שחר ומנוגדת לכוונת מתקין התקנות ומנוגדת לפסיקה.

לטענת המבקשים העיכוב במסירת השלטים גורמת להם נזק רב ומצטבר של 1,000 ₪ לחודש בגין כל חניה והיא מהווה הפרה של הסכם הפשרה מיום 17.1.07. כן מנוגדת אי העמדת החניות לרשות בעלי הדירות בבניין הפרה של היתר הבניה ולכן נדרשת המשיבה למסור למבקשים, לאלתר שלטים.

המשיבים מסכימים לתיקון כתב התביעה לעניין הגדלת הסכום הנתבע בגין דמי שימוש ו/או דמי שכירות ראויים עד למועד מסירת החזקה בדירות לידי המבקשים ביום 2.4.12.

המשיבה מתנגדת לתיקון כתב התביעה בכל הנוגע לחניה ולטענות המבקשים לפיהן יש להם זכויות קנייניות לחנות בחניון הבניין ולקבל לידיהם שלטי כניסה והדרישה להופכו לרכוש משותף לכל דיירי הבניין שלא רכשו חניות צמודות לדירותיהם.

לטענת המשיבים על פי הסכם הפשרה בין הצדדים, המבקשים זכאים לקבל שתי דירות בנות 90 מ"ר ומחסן. הסכם הפשרה לא דן בעניין חניות שעל המשיבה להקצות למבקשים.

לשיטת המשיבה , טענת המבקשים לזכות קניינית בחניות מכוח תקנון התכנון והבניה נטולת היגיון ומנוגדת למעשה בית דין בין הצדדים על פיו יש למבקשים זכות לשתי דירות ללא חניות ולכן אין להתיר את תיקון כתב התביעה.

בתשובתם טוענים המבקשים, כי הם מבקשים לעשות שימוש ב"חניה חופשית" ולא ב"חניה צמודה" שהשימוש בה חופשי לדיירים ולכן ההפניה להסכם הגישור איננה רלוונטית ולכן דין טענת המשיבה בעניין להדחות.

המבקשים מפנים לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 לפיה לבית המשפט הסמכות להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי הטענות.

דיון:

הוראת תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 ( להלן: "התקנה" ) מקנה לבית המשפט סמכות שבשיקול דעת להורות על תיקון כתב טענות, וכך נאמר?

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."