חשמל הצפון ר.ב.נ. בע"מ נ' טוקאן

פסק דין

לפני תובענה להשבת הלוואה נטענת.

רקע כללי מוסכם –

התובע הינו עו"ד שלומי אביטן בתפקידו כמפרק חברת חשמל הצפון ר.ב.נ. בע"מ (להלן: "המפרק" ו-"החברה" בהתאמה).

אין חולק כי בחברה היו בעבר שני מנהלים ובעלי מניות, מר רוני ריטבלט (להלן: "ריטבלט") ומר נעים טוקאן (להלן: "טוקאן"). אין עוד חולק כי בבעלותו של ריטבלט היתה חברה נוספת בשם אלקטרו-חב"ש (להלן: "אלקטרו-חב"ש") אשר היתה מעורבת בפעילות החברה.

החברה עסקה בעבודות חשמל ואספקת ציוד לעבודות חשמל, במיוחד לחברת החשמל לישראל בע"מ (להלן: "חברת החשמל").

בשנת 2003 התברר ששני מנהלי החברה, ריטבלט וטוקאן, היו מעורבים בפרשת שוחד בהיקף של מיליוני שקלים, בנוגע למכרזים לאספקת ציוד וביצוע עבודות לחברת החשמל. אין צורך לפרט את פרטי פרשת שוחד (להלן: "פרשת השוחד"), שכן קיימים בהקשר זה פסקי הדין של הערכאות אשר דנו בכתבי האישום שמתייחסים לפרשת השוחד - והדברים כבר הוכרעו והפכו חלוטים באותם פסקי דין. בקצרה רק אומר כי שני המנהלים, טוקאן וריטבלט, נתנו שוחד לבכיר בחברת החשמל, בשם אשר כהן (להלן: "כהן"), אשר היה אחראי על המכרזים מטעם חברת החשמל משך תקופה ארוכה, בתמורה להעברת עבודות לחברה ולעיוותים במהלכים הכספיים סביב ביצוע העבודות. עוד התברר כי ריטבלט וטוקאן עברו עבירות פיסקליות, לרבות אי דיווח ועבירות מכוח חוק איסור הלבנת הון.

בשנת 2003, כאשר הפכה החקירה הסמויה בפרשת השוחד (שהחלה עוד בשנת 2001) לחקירה גלויה, נעצר טוקאן, שהה במעצר כשבועיים ולאחר מכן במעצר בית במשך כחודש נוסף. ריטבלט נעצר אף הוא אך שוחרר בתנאי ערובה. יחד עם טוקאן נעצרה גם אחותו, והיא שוחררה בהמשך.

כתבי אישום סביב פרשת השוחד הוגשו בתחילת שנת 2005 כנגד טוקאן, כהן, ריטבלט, אלקטרו-חב"ש (של ריטבלט) אחותו של טוקאן ושניים נוספים. התיק התברר בפני כב' השופט אלרון (הנשיא דהיום) בבית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת ת.פ. 4039/05 מדינת ישראל נ' אשר כהן ואחרים (להלן: "התיק הפלילי").

עוד טרם הגשת כתבי האישום, החלו מגעים בין טוקאן לבין הפרקליטות ובמהלך שנת 2004 נחתם הסכם בין המדינה לבין טוקאן והאחרון הפך לעד מדינה. ביום 5.4.2005 הוצג ואושר על ידי בהמ"ש המחוזי, הסדר טיעון עם הפרקליטות אשר במסגרתו הודה טוקאן בעבירות שיוחסו לו ונגזר עליו עונש מאסר של ששה חודשים בפועל, אשר רוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך של 200,000 ₪ (וראו את סעיף 5.1.1 לפסק הדין בתיק הפלילי).

הסדר נחתם עם כמה נוספים בתיק הפלילי והוא המשיך להתנהל כנגד ריטבלט, אלקטרו-חב"ש וכהן. שלושת אלו כפרו באשמות שיוחסו להם, ובסופו של הליך ארוך – על בסיס עדותו של טוקאן בעיקר – הורשעו שלושתם. ריטבלט הורשע בעבירת מתן השוחד ובשאר העבירות שיוחסו לו ונגזרו עליו ארבע שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 2 מיליון ₪. בנוסף, הורשעו גם כהן ואלקטרו-חב"ש (עליה נגזר קנס כספי) – וראו את פסק הדין של בהמ"ש המחוזי בתיק הפלילי מיום 31.8.2008 ואת פסק הדין בערעור שהוגש, ע"פ 7593/08 ריטבלט ואח' נ' מדינת ישראל, מיום 1.9.2009 – אשר במסגרתו נדחו הערעורים שהוגשו.

מטבע הדברים, נקל להבין שבין ריטבלט לבין טוקאן קיימת לפחות מאז יריבות קשה ומרה, כאשר הפיכתו של טוקאן לעד מדינה, היא אשר היתה בבסיס ההרשעה של ריטבלט.

נתון נוסף רלבנטי הינו שעם ההרשעה של שני המנהלים, החלה קריסתה של החברה והיא הגישה בקשה לפירוק מרצון. הבקשה הוגשה ביום 10.8.2009 וביום 23.11.2009 אושר הפירוק. עו"ד שלומי אביטן, המפרק, מונה על ידי שני הצדדים לטפל בהליכי הפירוק מרצון והוא זה אשר הגיש בשם החברה את התובענה הנוכחית.

התביעה הנגזרת הקודמת –

ביום 29.6.2009 הגיש המפרק כנגד טוקאן בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם החברה, אשר עילתה זהה לעילת התביעה דכאן (ת"א 22165-06-09) – וראו כי היה זה טרם הוגשה הבקשה לפירוק מרצון. ביום 18.7.2010 כב' הרשמת פומרנץ אישרה את הגשת התביעה הנגזרת (להלן: "התביעה הנגזרת") אך על החלטתה הוגש ערעור מצד טוקאן.

בדיון שהתנהל בערעור, בפני כב' השופט דורון בבית משפט זה (ע"ר 35425-11-10), הוסכם בין הצדדים ביום 31.3.2011 על ביטול החלטת כב' הרשמת, על מחיקת התביעה הנגזרת ועל כך שככל שיהא צורך יוכל המפרק להגיש בקשה חדשה לאישור תביעה נגזרת לבהמ"ש הכלכלי בתל-אביב או להגיש תביעה חדשה חלופית. התביעה דכאן היא אותה תביעה "חלופית" – והיא הוגשה ביום 28.2.2012.

טענות הצדדים –

המפרק דורש מטוקאן להשיב לקופת החברה סכומי כסף אשר שולמו לעורכי הדין אשר ייצגו את טוקאן בהליכים הפליליים הנ"ל, ובמיוחד הליכי המעצר (להלן: "עורכי הדין"). לטענת המפרק, כאשר נעצר טוקאן נשכרו שירותיהם של כמה עורכי דין על מנת שיסייעו לו - ולבקשת טוקאן, הסכים ריטבלט שהחברה תממן כמימון ביניים את שכרם של אותם עורכי דין. הטענה הינה שהוסכם בין ריטבלט לבין טוקאן שהמדובר בהלוואה שמעניקה החברה לטוקאן וכי על טוקאן יהא להשיב לחברה, בשלב זה או אחר, את הכספים ששולמו לעורכי הדין כאמור. הצדדים אינם חלוקים באשר לזהותם של עורכי הדין ולגובה השכר ששולם להם, אשר מצטבר לסך של כ-157,735 ₪, נכון לשנת 2003, כ-261,000 נכון למועד הגשת התביעה בשנת 2012.

לטענת טוקאן, מעולם לא היה הסכם של הלוואה בינו לבין החברה בכל הנוגע לשכר טרחת עורכי הדין והיה ברור שהחברה היא זו ששוכרת את שירותיהם על חשבונה, ולו מן הטעם שעורכי הדין ייצגו גם את החברה וגם את ריטבלט באותו שלב ולא רק אותו באופן אישי. לטענת טוקאן אין כל חובה מצידו להשיב לחברה את הכספים כאמור, וממילא, אין כל תכלית בהשבתם, שכן החברה פורקה מרצון לפני שנים רבות. לשיטתו טוקאן, הגורם המניע שמאחורי הגשת התובענה הינו רגש הנקם שבליבו של ריטבלט, אשר סבור שבדרך זו הוא יוכל לקבל לידיו את הכספים שיהא על טוקאן לשלם לקופת החברה המפורקת, לו תתקבל התביעה.

מסכת הראיות –