חרנוביץ ואח' נ' אי.אר.אם נכסים בע"מ ואח'
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות ראשון לציון |
20873-03-13
3.12.2013 |
|
בפני : רנה הירש |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: ארתור חרנוביץ |
: 1. אי.אר.אם נכסים בע"מ 2. רופל חברה לבנין בע"מ 3. שומרה חברה לביטוח בע"מ 4. מאור מיכל שירותי הנדסה בע"מ 5. הראל חב' לביטוח בע"מ נתבעות 2-3 נגד מאור מיכל שירותי הנדסה בע"מ |
| פסק-דין | |
פסק דין
הרקע ותמצית טענות הצדדים
1.עניינן של שתי התביעות שבפניי – שההכרעה בהן אוחדה למען הנוחות – בשני מקרים של נזק לרכבו של התובע, שחנה במקום החניה הקבוע שלו ליד ביתו, ונפגע מבטון שנשפך על הרכב:
האירוע הראשון – נשוא תיק 20873-03-13 התרחש ביום 03.10.13 (להלן: "המקרה הראשון") והשני – נשוא תיק 20778-03-13 – ארבעה חודשים לאחר מכן, ביום 05.02.13 (להלן: "המקרה השני").
2.טענות התובע בנוגע לשני המקרים הן זהות: לגישתו, הבטון נשפך על רכבו מאתר עבודה הסמוך לביתו, ועל כן הנתבעים, או חלקם, אחראיים לנזק.
3.הנתבעת 1 היא החברה האחראית על הגשת מסמכים לרשות המקומית.
הנתבעת 2, המבוטחת על ידי הנתבעת 3, היא החברה הקבלנית המבצעת עבודות חיזוק מבנה בסמוך לביתו של התובע (להלן: "מקום העבודה").
לטענת הנתבעות 1-3, האחריות מוטלת כולה על הנתבעת 4 (כנגדה אף הוגשה הודעה לצד שלישי) האחראית על העברות הבטון והזרמתו במקום העבודה. עוד טענו הנתבעות 1-3 כי התובע בחר להחנות את רכבו "תחת סיכון מיותר בסמוך וקרבה יתרה לאתר בנייה" (כך בכתב ההגנה).
4.הנתבעת 4, המבוטחת על ידי הנתבעת 5, היא שסיפקה את משאבת הבטון ואת שירותי שאיבת הבטון לאתר העבודה.
לטענת הנתבעות 4-5 (אשר הגישו כתב הגנה רק בתיק 20873-03-13), "עצם מהלך של יציקת בטון אינו תהלך סטרילי ובטון יכול להישפך ולהתפזר", אך אין להם האחריות לתחום את המתחם ולפנות רכבים למרחק מתאים למניעת פגיעה. בכתב הגנתן מסבירות הנתבעות 4-5 כי עובד הנתבעת הפעיל את המשאבה באופן תקין וללא רשלנות, וכי "כמו בכל פעם יש פחת של בטון שניתז". אין בכתב ההגנה של הנתבעות 4-5 התייחסות לאירועים הספציפיים המתוארים בכתב התביעה.
5.בתיק זה התקיימו שלושה דיונים:
בתחילה, הוגשה התביעה רק כנגד הנתבעים 1-3. בדיון הראשון ביום 11.07.13, התייצב רק נציג הנתבעת 3, ובהסכמת התובע נדחה הדיון שכן נפתחה רק תביעה אחת אצלה, וסוכם כי ייעשה ניסיון למצוא פתרון למחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט.
ביום 11.09.13 התקיים דיון נוסף, לאחר שהוגשו שני כתבי הגנה בשני התיקים ונמסרו בשניהם הודעות לצד שלישי. הצד השלישי לא התייצב לדיון זה, ולא הגיש כתב הגנה. בהמלצת בית המשפט, וכדי למנוע (פעם נוספת) מתן פסק דין בשל העדר התייצבות, שעשוי היה להביא לביטולו ולצורך לחזור לדיון נוסף בתיקים אלה, הוסכם כי התובע יגיש כתב תביעה מתוקן ויצרף את הצד השלישי כנתבע ישיר, וכן ישקול הוספת המבטחת של הצד השלישי כנתבעת נוספת.
הדיון שהתקיים אתמול (02.12.13) היה לאחר הגשת כתב תביעה מתוקן וצירוף שני נתבעים נוספים, קבלת כתב הגנה של הנתבעים 4-5 באחד התיקים, וללא התייצבות נציג הנתבעת 4 אם כנתבע ואם כצד שלישי. נציג הנתבעת 5 שהתייצב לא היה מורשה לטעון בתיק זה המתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות.
במהלך הדיון העידו התובע ואביו וכן נציגי הנתבעות 1 ו-2, הוצגו בפניי תמונות של מקום האירוע השני ותוצאותיו כפי שצולמו בטלפון הסלולרי של נציג הנתבעת 2, ואביו של התובע הגיש מסמך ובו ריכוז הנזקים שנגרמו לתובע, לטענתו. אציין כי גם נציג הנתבעת 3 שהתייצב לדיון לא היה מורשה לטעון בתיק.
דיון והכרעה
6.למרות הבקשה מצד הנתבעת 2, לא מצאתי כי ראוי במקרה דנן לתת פסק דין נגד הצד השלישי (היא הנתבעת 4) רק בשל העדר התייצבותה, או כנגד הנתבעות 3 ו- 5 ששלחו נציגים שאינם מורשים לטעון ולכן למעשה לא התייצבו לדיון. זאת, מאחר והדבר היה מוביל, בסבירות גבוהה, לבקשה לביטול פסק הדין ומעכב פעם נוספת את סיומה של המחלוקת. לכן בחרתי להתייחס עניינית לכל הטענות שהועלו על ידי הצדדים, לרבות בכתב ההגנה של הנתבעות 4-5, בדומה להתייחסות שהיתה ניתנת לו היתה התייצבות לכל הצדדים ובהנחה שכתב ההגנה של הנתבעות 4-5 הוגש אופן זהה גם בתיק התביעה המתייחס לאירוע הנוסף.
7.לנתבעת 4 ניתנו שתי הזדמנויות להגיע לדיון – אם לדיון השני כצד שלישי, ואם לדיון האחרון כנתבעת ישירה וכצד ג' – והיא בחרה שלא לעשות כן. כמו כן, לא הוגשו מטעמה בקשות כלשהן, כדוגמת בקשה להזמנת עדים, בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, בקשה לדחיית מועד הדיון או אחרים, ועל כן גם לו היתה מתייצבת לדיון לא היה בית המשפט נעתר לבקשה לדחות פעם נוספת את הדיון ולקיים דיון רביעי בתיק זה, בשים לב לאופי ההליך ומטרתו להביא לסיום מהיר ויעיל של המחלוקת.
8.לטעמי, יש אחריות במקרה דנן הן לנתבעת 2 והן לנתבעת 4.
הנתבעות 2 ו- 4 לא טענו לקיום אחריות מצד הנתבעת 1 – שתפקידה היה בטיפול במסמכים והגשתם לרשות המקומית. משלא הועלתה טענה או הוכחה קיומה של חובת זהירות מצד הנתבעת 1, אני קובעת שהיא אינה חבה כלפי התובע, שכן לא היתה רשלנות בהתנהלותה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|