חריר נ' מנטין ואח'

החלטה

הצדדים הגיעו להסכמה כדלקמן:

"כל המיטלטלין נשוא כתב התביעה הם בבעלות המבקש. כנגד תשלום סך של 22,400 ₪ שישולם על ידי משיבים 2 ו- 3, הבעלות בציוד תועבר לידי המשיב מס' 2.הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. כנגד התשלום לא יהיה למי מהצדדים כל טענה ו/או דרישה ביחס להסכמים ביניהם והדבר מהוה סילוק מלא וסופי. היה והסכום לא ישולם במועד הנ"ל, המבקש/התובע יהיה רשאי לקבל לידיו את הציוד נשוא התובענה.נבקש להחזיר אגרה ששולמה.נבקש לתת להסכם תוקף של פס"ד. "

להסכם ניתן תוקף של פסק דין ביום 24/12/10.

המבקש טוען כי השקים שנמסרו חוללו באי כיבוד, מכאן עתירתו לפי פקודת ביזיון בית המשפט על מנת לאכוף על המשיבים למסור לו את המיטלטלין שבבעלותו, לפי הוראות פסק הדין.

המשיבים מתנגדים.

ההליך לפי הפקודה:

אשר למהותו של ההליך לפי פקודת בזיון בית המשפט ואפשרויות השימוש בו, קבעה כב' השופטת עדנה ארבל , בפסק הדין שניתן בעניין רע"א 3888/04, מלכיאל שרבט נ. שלום שרבט ואח' (מיום 14/12/04- לא פורסם), כדלקמן:

"...הליך לפי סע' 6 לפקודה, הליך המצוי בתחום הדמדומים שבין הליך אזרחי "רגיל" להליך פלילי, ההליך נושא אופי מיוחד ... "

ובהמשך:

"במהלך השנים התגבשו בפסיקת בית משפט זה עקרונות מנחים באשר לאכיפתו של צו שיפוטי באמצעות סעיף 6 לפקודה, בשונה מתביעה בהליכים אזרחיים רגילים.

עקרונות אלה גובשו לאורה של מטרת הפעלתו של מנגנון האכיפה על פי פקודת הביזיון - הרתעה מהפרה ומניעת הימשכותה והישנותה של ההפרה בעתיד. "האפשרות להטיל סנקציה של קנס שתוקפו מיידי עולה בקנה אחד עם תכליתו (האזרחית) של סעיף 6 לפקודת הביזיון, הנוגעת לאכיפה יעילה של צווי בית-המשפט. יש לשמור על פקודת בזיון בית המשפט כמכשיר משפטי יעיל ומרתיע" (ראו: קשת, שם, בעמ' 3; הנשיא ברק בע"פ 5177/03 מור נ' דנציגר - משק פרחים "דן" ואח' (טרם פורסם, ניתן ביום 4.4.04))

אכן, ההליך לפי פקודת הביזיון מטרתו לקיים הליך מהיר ויעיל שיוביל לקיום צו בית המשפט. אכן, יש חשיבות לכך שצווי בית המשפט יקוימו במועד שנקבע על-ידי בית המשפט ובמיוחד שלא ידחה ביצועם כתוצאה מביזוי או זלזול.

מאפיין נוסף של ההליך על-פי סעיף 6 הינו שההליך צופה פני עתיד. תכלית הקנס או המאסר היא לכוף אדם לציות בעתיד לצו שניתן על-ידי בית המשפט בעבר. אכן, סעיף 6(1) לפקודה אינו קובע עונש על הפרת הצו השיפוטי והטלת הקנס או המאסר לפיו מטרתם היחידה הינה לכוף אדם לציית בעתיד לכל צו שניתן.

זאת ועוד, אין להידרש למנגנון האכיפה אם דבר ההפרה הושלם ואינו ניתן לתיקון. המטרה היא להביא לקיום הצו השיפוטי, וזו תוגשם רק אם יש בידי המבזה הכח לתקן את ההפרה או לחזור בו ממנה."

פסק הדין שניתן הינו פסק דין המאשר הסכם פשרה, ניתן לאכוף בהליך של ביזיון פסק דין שהושג בדרך של פשרה. אכן, "גם הסכמים שנויים במחלוקת שקיבלו תוקף של פסק דין יכול שינתנו לאכיפה על-פי פקודת הביזיון, כל הסכם לפי מאפייניו וכל עניין לפי נסיבותיו" (רע"פ 7148/98 הנ"ל בעמ' 349).

הכרעה

בחנתי את טיעוני הצדדים, ודין הבקשה להידחות.

ראשית, ניתן לאכוף את פסק הדין בלשכת ההוצאה לפועל. זו דרך המלך. ניתן להגיש את השקים לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כהליך אכיפה לצורך ביצוע הפן הכספי של ההסכמה, במסגרתו לדרוש לנקוט בהליך מימוש ועיקול הציוד.

שנית, פסק הדין ניתן לאכיפה על פי חוק ההוצאה לפועל על ידי נקיטת הליך למסירת המיטלטלין וזאת על ידי הגשתו לביצוע לפי הוראת סעיף 61 לחוק ההוצאה לפועל חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 ,הקובע: "(א) הטיל פסק הדין על החייב למסור נכס, יתפוס המוציא לפועל את הנכס וימסרנו למי שזכאי לקבלו לפי פסק הדין. (ב) קבע המוציא לפועל שלא ניתן לתפוס את הנכס ולא נקבע בפסק הדין הסכום שיש לשלם תמורתו, רשאי הזוכה לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין ולבקש שישום את הנכס, ומשנקבעה השומה יוצא פסק הדין לפועל כאילו נקבע בו סכום השומה מלכתחילה. "