חרזי נ' סרחאן ואח'

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 11/5/10.

1. לטענת התובע, ביום 11/5/10, נסע על קטנוע ברחוב הטייסים בתל אביב ואוטובוס בבעלות הנתבעת 2 והנהוג על ידי הנתבע 1 , נסע לימינו. לטענתו, לפתע סטה האוטובוס לכיוון שמאל, נכנס במפתיע לנתיב הנסיעה שלו ופגע בו. לטענת התובע, הסיבה לסטיה הינה, ככל הנראה רצון הנתבע לפנות שמאלה לכיוון רחוב לה גוורדיה.

2.לטענת הנתבעים , הואיל ובמרחק קצר ממקום התאונה יש לאוטובוס תחנה מימין , אשר בה היה על האוטובוס לעצור, לא היתה לאוטובוס כל סיבה לסטות לשמאל והיה עליו להשאר בנתיב הימני. משכך, לטענתם אירעה התאונה כפועל יוצא מסטיית התובע לכיוון האוטובוס והאחריות לתאונה משכך, מוטלת לפתחו.

3.בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע והנתבע אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כן, הוצגו בפני, בדיון המשך, פירוט התחנות של הנתבע באותו מועד, דו"ח הג'י.פי.אס של הרכב המעיד על מיקום התאונה באופן מדויק ומפת הגי.פי.אס אשר מצביעה על מיקום התאונה באופן מדוייק.

4.התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני לרבות דוחות הג'י.פי.אס כאמור.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

5.הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".

6.בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

7.מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני , מדובר בגרסאות סותרות כאשר לא היה בידי מי מן הצדדים להביא עדות בתמיכה לטענתו באשר להילך התאונה. משכך, התמקדה המחלוקת בשאלת מיקום התאונה כמצביע על סיבה או העדר סיבה של הנתבע 1 לסטות לכיוון שמאל – לענין זה השאלה אשר עומדת לדיון הינה - האם כטענת התובע, התרחשה התאונה בסמוך למחלף לה גווארדיה שאז אמנם היתה לנתבע הסיבה לסטות לשמאל על מנת לפנות לרחוב זה, או שמא – כטענת הנתבע, אירעה התאונה לפני גשר אורט סינגלובסקי ולפני התחנה בה היה על הנתבע לעצור מימין , דהיינו עוד טרם היה על הנתבע לפנות לשמאל.

בהקשר למיקום התאונה, הוצגו בפני דוחות ג'.פי.אס של מסלול נסיעת הנתבע 1 עד למועד התאונה וכן, מפת ג'י.פי.אס הממקמת את התאונה על המפה. מהדוחות והמפה כאמור, עולה באופן ברור כי התאונה אירעה לפני הגשר של בית הספר "אורט סינגלובסקי" , דהיינו טרם הגיע הנתבע לתחנה נוספת הממוקמת מימין ומשכך, לכאורה לא היתה לנתבע כל סיבה לסטות לשמאל.

לאור האמור, ומשלא היה בידי התובע לתמוך תביעתו בכל ראייה חיצונית, הנני קובעת כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו ומשכך, דין תביעתו להדחות.

8.סוף דבר – התביעה נדחית. לענין ההוצאות – הנני מחייבת את התובע בתשלום הוצאות הנתבעים ביחד ולחוד בסך 500 ₪. הואיל ובדיון מיום 11/11/10, חייבתי את הנתבעים בהוצאות התובע בסך 500 ₪ הרי שככל שהנתבעים או מי מהם שילמו לתובע את הוצאות הדיון מיום 11/11/10 כי אז ישא התובע בתשלום ההוצאות כפי שנפסקו על ידי בפסק דין זה, בתוך 30 יום מהיום וככל שטרם שילמו את ההוצאות הרי שהוצאות ההליך כפי שנפסקו על ידי היום יקוזזו מתשלום ההוצאות כפי שנפסק לחיוב הנתבעים בדיון מיום 11/11/10 .

9.רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין .

10.המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.